שנה אחרת. שנה מוזרה. שנה מיוחדת.

כמעט ולא יצא לי לכתוב החודש בבלוג.

בין אם בגלל שא היה לי כח. ובין אם בגלל שלא הייתה לי מוזה.

החשק נעלם לו לגמריי, הפאניקה תפסה את המקום שלו.

הפחד מהתקופה הזאת שבפתח. מהשינויים הקיצוניים שאני הולכת לעבור.

זהו, היום הייתה המשמרת האחרונה שלי בפיצרייה. ועוד שבועיים וחצי אני מתגייסת.

מצאתי תקופה להתגייס. המצב בדרום רק הולך ומחמיר, חברים שלי משרתים בצבא בין אם בגבולות או בקרבי,

ואני מפחדת עליהם כ"כ. מה גם שהבסיס שאני אעשה בו את הטירונות והקורס שלי נמצא בטווח של הקסאמים.

יופי לי! D:

טוב נמאס לי.

יש לי מחשבות אובדניות וחלומות מוזרים.

באסה.

ביי.

מי היה מאמין שדווקא במקום הכי רועש בעולם, אני אמצא את השקט הפנימי שלי כדי לחשוב על הכל.

אתמול יצאנו למסיבה, שלוש חברות ואני. מועדון בחיפה, מלא ערסים.

כמובן שלפני הנסיעה נכנסתי לריב מטורף עם אמא שלי על איך שהתלבשתי. היא תמיד מצליחה להוציא אותי מתוסכלת.

כי כל מה שאני אלבש, לא משנה מה זה יהיה אני אראה בו שמנה. כי אוי, הפלא ופלא, זה מה שאני!

נכנסנו למועדון הוא היה ריק אז ניצלנו הזדמנות והלכנו להוריד איזה צ'ייסר בבר. מה אני אגיד לכם יקר וחסר טעם. =\

כשכולם כבר התחילו לרקוד, מצאתי את עצמי רוקדת עם הבנות כשקבוצה של רוסים מתגודדת סביבנו. כמובן שהם היו שלושה...

וכמובן שהם התחילו לרקוד איתן. שתיים נופנפו בין אם הגלל התערבות ובין אם זה סתם לא בא בטוב. ואחד תפס לו את חברה שלי ורקד איתה בערך כל הלילה.

מה שיצר מצב שנשארנו שלוש בנות כשהשתיים שאיתי אהבו להיעלם כל רגע. מה שיצר מצב אחר, שאני רוקדת עם עצמי לבד כמו מפגרת מסתכלת על חברה שלי רוקדת עם הבחור הזה שהיא מצאה שם. איזה כיף :)

אבל כבר התרגלתי. בדר"כ אני לא הבחירה הראשונה. מה שיוצר לי תמיד מצבים שאני רוקדת עם עצמי וצופה מהצד. חוץ מפעם אחת שגם זה כשהייתי שיכורה ואני לא זוכרת חצי ממה שקרה באותו לילה.

בקיצור לכל קבוצה יש את האחת שלוקחים כדי שהם יראו יותר טוב. כנראה שאצלנו, זאת אני.

טוב נו לפחות אפשר להוריד את ה"לונה" מהרשימה.

קר בחוץ.

לילה טוב.

מעיין.

[צד ימין]