טוב אז כנראה ש2020 הולידה משהו טוב ואני חוזרת לישרא בלוג ...
לחטט בפוסטים תמיד מלווה בהתקף חרדה קל ובחוסר אמונה ששיתפתי כל כך הרבה
פרטים מהחיים האישיים שלי , העלתי פוסטים ארוכים מאווד מלאים בתמונות מביכות שלי של חברי ושל אימוים מהאינטרנט ,כתבתי בשגיאת כתיב מחרידות (אבל הייתי די עולה חדשה אז אני סלחנית כלפי עצמי) ,עניתי על שאלונים לא מועילים ( באחד מהם שאלו מה אני אוהבת לעשות ועיינתי ׳להתנשק׳ למען השם !) ורבותי עם אנשים בתגובות , ובכללי שלבלוג שלי קוראים ׳קולי מגניבולי ׳ ...
אבל שורה תחתונה כולנו היינו קרינג׳ים ואני לא מתקוונת למחוק את כל ההיסטוריה המביכה הזאת ,אולי זה יגרום לכם להרגיש יותר טוב עם עצמיכם 
למרבה הפתעתי היו כמה פוסטים דיכאוניים שלי ששיקפו את ההרגשה שלי היום ... כמה משונה , השתכנעתי מבחוץ שזהו גיל התבגרות ושזה יחלוף ,הלואי וזה היה נכון ...
אז אני חוזרת אחרי שהפוסט האחרון שלי היה לפני 9 שנים ...
כמה עברתי מאז... מעברים בין מדינות , קצת סמים, התחתנתי, ילדתי ילדה מדהימה, התגרשתי , נתתי ללב שלי להשבר מספר פעמים, התבגרתי , חזרתי להיות ילדה , ניסיתי לדגמן, ניסיתי ללמוד משחק, למדתי צילום , אישפזתי את עצמי, פיתחתי קריירה כציירת , נאבקתי , נפלתי קמתי ונפלתי , הכרתי חברים חדשים, כמעט נאנסתי כמה פעמים , גילחתי את הראש , השתכרתי, התפקחתי , ניהלתי רומנים סודיים, נכנסתי לכושר ,השמנתי ועוד הרבה חוויות ( וזה לא בדיוק בסדר הכרונולוגי הזה)
אז אני מרגישה שיש לי מלא על מה לכתוב ...
בדידות נתנה לי הרבה השראה אז אני כותבת הרבה בשנים האחרונות אבל בעיקר בשבל עצמי ...
אז אולי אתחיל לעלות קצת יותר פוסטים ולשתף אותכם במסע שלי .
אולי זה יעניין אותכם ואולי זה יהיה רק בשבל עצמי כי נכון לעכשיו ישרא בלוג נראה די שומם
אבל אני דווקא אוהבת את זה ...
נ.ב העיצוב של הבלוג הוא מלפני 9 שנים
אולי אשנה אותו שיהיה לי זמן ורצון ...
עד אז... מקווה שאתם בטוב 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
