חם פה.
הכל עבר מהר מדיי. ונשארתי פה רק אני והחום. והלימודים. והעבודה. ואין, אין לי כוח.
אני קוראת וכותבת, בלי הפסקות. למחר אני צריכה לקרוא שני מחזות שלמים. מסכנה שכמותי.
ואם זה לא מספיק, קורס אחד שלקחתי הולך לטמיון כרגע משלל סיבות, אז יצא ששילמתי, אני עדיין משקיעה זמן אבל לא ייצא מזה כלום.
אני עייפה. לא ישנתי יותר מחודשיים. כל הקיץ הזה הייתה עבודה אחת גדולה, שאני שמחה שלקחתי עבודות כפולות וקרעתי את עצמי כי עכשיו אין מינוס אבל מצד שני גם אין אותי.
אני לא מרחמת על עצמי, אני מדברת מתוך שינה. הצוות שאני אחראית עליו באחת העבודות שלי לא מתפקד כמו שהייתי רוצה.
הם יותר מדיי שאננים ולא נמצאים באותו קו מחשבה כמו שלי.
הרזיתי 7 קילו בגלל כל העבודה הזאת. אני על סף תת משקל וזה לא טוב, אני סתם אהיה חולה עכשיו. כולם מחמיאים לי אבל כששאלתי משפחה הם אמרו שרואים שזה יותר מדיי. חולני משהו. אני לא אוהבת את זה, אבל מה לעשות כשקשה לשמור על איזון כשאני קופצת מעבודה לעבודה?
בקיצור, הרגשתי צורך לספר למחשב משהו לפני שאני מתחילה באטרף קריאה.
חיי החברה שלי בריצפה לכן כנראה שאני אמשיך לספר לישרא אודותיי בתדירות גבוהה יותר.
לילה מצוין.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמריקה - איידהו