מה שלומכם אנשים?!?!
טוב האמת שאני בעננים, מנסה לשים בצד את ה'דאון' והתסכול ומתמקד בדברים העיקריים!
מחר יש לי מפמ"ר במתמטיקה- מבחן מסכם שלוש שנות לימודים..
ולמרות שזה נשמע מאיים ואימתני.. אני לא כ"כ לחוץ כי אני מרגיש שאני יודע ת'חומר נהדר!!
אז זהו, מחר זה קורה- המבחן האחרון חביבון במתמטיקה למשך ארבעת החודשים הבאים..!!!! [כי אני פשוט לא מאמין שאיך שנגיע לתיכון כבר יהיה מבחן במתמטיקה- זה לא הגיוני..]
לומשנה. בקיצור. יש עוד את המבחן המסריח הזה במתמטיקה, מבחן מסריח יותר בפיזיקה, ומבחן מושלם בלשון [אני מת על לשון P: ] ועוד בוחן בספרות..
וזהו!
כבר יש ריח כזה של סוף שנה בבצפר, ולא, אני לא מדבר כרגע על הריח שריפה שחניתה עשתה לנו היום עם המיקרוגל XD חחח..
בכל מקרה, סוף שנה, צחוקים מטורפים, ואתם יודעים במצבים כאלה יוצא לי הרבה לחשוב על השלוש שנים שהיו לי.
בתכל'ס, הרבה פעמים היו ריבים וצעקות, כמעט משטרה במקרה שלי [><] חח עזבו , סיפור ארוך.. אבל בסופו של דבר,
אנחנו אחלה כיתה. השיעורים שלנו עוברים בהכי צחוקים שבעולם, למרות שלפעמים זה נגמר בהרשמות- אנחנו גם מתים על כל המורות.. החמודות והזונות...חחחח...
ואני בטוח שבחודש הבא- בפוסט של ה-20 ביוני, אני אשפוך כאן ת'לב על כמה שאני אתגעגע לבצפר הזה, כי בסה"כ הגעתי אליו מרצון ולא בכוח.. ואני חושב שלמדתי הרבה ממנו...חחחח.. כולל- לא לבוא עם גז מדמיע לבצפר..חחח..
יאללה, אז בקיצור, כן- יש דברים ומחשבות שיכולים קצת לעודד מכל התסכול- והיום זה קרה לי:]
אז חבר'ה- שזה יהיה החודש הכי כייפי שיש בחיים ואל תתנו לשום דבר להרוס לכם את זה- כי אתם תצטערו על זה!
ובגלל שאני כ"כ אוהב אתכם, ובגלל שיש לי מצב רוח טוב, הנה פרק ארוך ומלא דרמה של הסיפור שלי!
תהנו נשמות!!!
ד"א בוורד זה יצא על שלושה עמודים :S חחח
בגלל שהשיר באתר "פליקס" אתם צריכים להיכנס וללחוץ "פליי".. זה המשולש שפונה ימינה..חחחחח.. תהנו!
http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=1101026
המכתב האחרון/ רום רזניק
פרק שביעי- דאבל שוק
"שש עשרה מלאו לנער וליבו המה
היא היתה יפה כלבנה במלואה
שושנים בלחייה שמש בשערה
תלתלים רכים כמה לבן הוא צווארה
והוא אהב אותה
והוא חלם דמותה
והוא רצה בה
וכך התחיל העצב המתוק
והבדידות חונקת את הצחוק"
-שרתי באודישן השני שלי של 'כוכב נולד 6'.
"נו חברים, מה אתם אומרים על הפעם השניה של אודי גולדשטיין מנתניה??" שאל צביקה את חבר השופטים. "האם הוא ייכנס לנבחרת שלנו??" שאל שוב.
"תראה, אני לא אכחיש, בפעם הקודמת ריגשת אותי יותר, יותר התחברתי אליך עם 'היא'.." אמר גל והמשיך, "אבל בכל זאת זה היה ביצוע שראוי להעברה שלך לשלב הבא.." סיים את דברו.
"ובכן, מה את אומרת גברתי מרגול?" פנה צביקה למרגול,
"תראה כפרע, אתה ממש דון ג'ואן בשבילי! אתה הפצצת, אהבתי את הדרייב שלך והקלילות.. אתה עובר כפרע.." אמרה.
"לי זה דווקא לא נראה.." אמר צדי והמשיך, "לדעתי הוא לא מתאים לתחרות, הוא אולי יודע לשיר אבל אני, חוץ מקול יפה לא הגיע אליי כלום. ולדעתי הוא לא מתאים לתחרות..." אמר והפתיע אותי מאוד.
~~~
תוך כדי שהם מדברים לא הפסקתי לחשוב על הלילה המדהים שעבר עליי עם הילה.
על איך שהחזרתי אותה רטובה כולה וקפואה לבית החם שלה, איך עלינו אליה לדירה, היא נתנה לי שוקו חם, כפיצוי על האחד שהשארתי בבית. שוחחנו טיפה וכמובן שהיא לא הפסיקה להודות לי. היא אפילו קצת בכתה..
מה שאולי משך אותנו בהמשך הערב למיטה..
לא הבנתי איך זה קרה, כי זה קרה כ"כ מהר. כנראה שיש בניינו כימיה מדהימה, כי במיטה, היה לי מדהים. בחיים לא נהנתי ככה. ונראלי שגם היא.
זה היה לילה ארוך ומלא אהבה.. מכל הבחינות...
בחיים לא הגעתי לכזה סיפוק עם בחורה. זה היה הסקס הכי טוב שהיה לי בחיים.
~~~
"מה דעתך צביקי?" אמר צביקה וקטע את מחשבותיי על הילה.
"אני אוהב את הבחור, מתחבר לכל מילה שלו- ואני אומר שאני אשמח לראות אותו בתוכנית." אמר והרגיע אותי מאוד.
"טוב חביבי, המצב לא ממש השתנה מהאודישן האחרון, שלושה בעד- צדי נגד, אבל מי שאול את צדי?..חחח.. סתם.. בכל אופן- עברת! אתה נכנס לרשימה של המתמודדים בתוכנית! בהצלחה!" אמר ושוב חתם עם החותמת שלו.
"יששש!! יואוו תודה רבה לכם!! איזה כייף!!!" קרנתי מאושר!!
התחלתי לפסוע לעבר היציאה כולי קורן מאושר... ואז..
"רגע!! בוא הנה שניה אודי.." אמר לי צביקה.
הסתובבתי וראיתי מן התייעצות קבוצתית לגביי. חששתי.
"השופטים רוצים לשמוע עוד קטע." אמר בהפתעה.
"מה?" אמרתי בהלם
"אני רוצה שתשיר לנו שיר אהבה, כמו השיר של האודישן הראשון." אמר גל
"בשמחה, אבל אפשר רק לדעת למה?" שאלתי בלחץ
"חחח רק בגלל שהתאהבתי בקול שלך.." אמר.
אני לא ממש בקטע של בנים, אבל אם גל אהב אותי, אז מי אני שאסרב לו?
אז התחלתי לשיר..
http://www.youtube.com/watch?v=QQL9CVu4O7I
"זה שוב הגשם הראשון
מנגן שירו על החלון
מזכיר לי את החורף שעבר
התחבקנו כשהיה אז קר
אני זוכר ת'נשיקה
בתחנת רכבת ישנה
היית צריכה לחזור אז אל הכפר
ודמעותיי ענן נשבר
ואהבנו אהבנו
כמו שלא נאהב עוד לעולם..."
~~~
"היי מותק.." אמרתי
"היי.. מה קורה מותק?" היא ענתה
"אצלי הכל בסדר.. מה איתך? לא ראיתי אותך היום." אמרתי
"אצלי גם.. הכל מעולה.. מתגעגעת אליך.. וכן לא הייתי היום בהיכל.. הייתי באולפנים." ענתה לי
"גם אני מתגעגע אליך.. אני מרגיש אותך עדיין על השפתיים שלי." ואוו איזו יציאה מוזרה.
"חח מה? אז איך זה להרגיש אותי?" שאלה בציניות
"זה נהדר.. אני חושב שאני.." נעצרתי לרגע. אני יודע שאת השיחות מהסוג הזה לא עושים בטלפון.
"חושב שמה?" שאלה אותי
"אני אשאיר את זה למפגש הבא..סליחה אבל זה לא לטלפון.." אמרתי בצער
"אה.. אוקיי. אז בפעם הבאה.." ענתה.
השתתקנו..
"אז... מה חדש?" שאלתי
"כלום.. אתה פשוט לא יוצא לי מהראש.." אמרה
"תיזהרי אני עוד עלול להתלהב יותר מידי בגלל זה..ד"א עליתי לנבחרת.." אמרתי באדישות
"באמת?!?! יואוו נכון! היום היה האודישן השני שלך!! יואוו איך זה פרח לי מהראש! נו אז איך היה? מה שרת?" שאלה בסקרנות..
"היה מצוין. מן הסתם.. כי עברתי..חח.. אממ שרתי את 'שש עשרה מלאו לנער' ואת 'אהבנו' של אביב גפן." אמרתי.
"למה שני שירים?" שאלה בפליאה
"חחח סיפור ארוך.. טוב נו, הוא לא כזה ארוך אבל רק בגלל שאני רוצה לסקרן אותך אז גם זה יהיה בפעם הבאה.." אמרתי
"טוב אז בא לך לבוא אליי עכשיו?" שאלה.
"הופה.. מישהי מנסה להעביר ת'זמן אני רואה.." אמרתי.
"לא טמבל.. פשוט השארת אצלי כמה דברים ורצוי שתבוא לקחת אותם..חחחח..טוב נו, וגם בגלל כל הדברים שאתה צריך לספר לי .." אמרה..
"טוב.. אני בדרך אליך.." אמרתי.
"ביי מותק.. נתראה" אמרה..
"ביי.." ניתקתי.
תוך כדי ההתארגנות לקראת היציאה מהבית, נשמעה דפיקה בדלת..
הלכתי לקראתה כדי לפתוח.
פתחתי אותה.
"היי אודי." אמרה שני.
"היי.. מה את עושה פה?" שאלתי בפליאה.
"סתם ביקור בית.. מה כבר אסור?" שאלה בתמימות מזויפת.
"תקשיבי, זה מה זה זמן גרוע עכשיו. אין לי כוחות לזה.. ואני בדרך החוצה." אמרתי
"כן, אבל יש לי מידע חדש לגבי מה שביקשת.." אמרה במסתורין..
"כבר גילית?! ואוו את ממש מהירה.." עניתי בציניות..
"טוב אתה רוצה לשמוע או לא?" שאלה..
"נו דברי, אז בשביל מה באת? מה גילית?" שאלתי בסקרנות
"כדאי שתשב, כי אחרי מה שאני אספר לך אתה לא תוכל לעמוד עוד על הרגליים.." הלחיצה אותי עוד יותר..
המשך יבוא...