יום הולדת שמח לבלוג!!!!!

אתמול [יום חמישי ה-12.6.08] מלאו לו שנה!!!

בדיוק לפני שנה הכל התחיל.

עברנו עליות, ירידות, פיתולים מה שאתם לא רוצים.. אבל בסה"כ הייתה אחלה שנה!!

הבלוג כבר הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי ואני לא רוצה לחשוב על סגירתו שוב!!

חחח מה שאומר שהוא לא ייסגר בקרוב..

רציתי לעשות את זה קצת יותר גרנדיוזי, אבל מצאתי עבודה חדשה ומשתלמת, ויש לי חזרות בלהקה ובלאגנים של הסופשנה אז החלטתי שלציין את זה יהיה מספיק P:

אז שיהיה במזל טוב ועד 120 שנה.. חח כה בטח מי יהיה פה עוד 120 שנה? חחח..

הקיצר- תמשיכו לבקר פה ולהגיב לי :]]

הנה תמונה קטנטונת לציון היום המיוחד:

**כבוד לדאנה ליברמן שעיצבה את זה לפני איזה 8 חודשים ככה..חחחח.. חולה עלייך!**

טוב ועכשיו, איך אפשר בלי..

עוד פרק בסיפור.

החלטתי שאני עושה לסיפור בין 30 ל-40 פרקים.. מספר הפרקים המדוייק יימסר בהמשך..

אני עושה את זה מסיבה אחת פשוטה- אני לא רוצה שהסיפור יתחיל להעיק בפרק 5634. חחח כה כאילו שזה אפשרי בכלל ..

תהנו נשמות!

ותגיבו!!! אני משקיע הרבה מאמץ..

http://www.youtube.com/watch?v=6DOuXpnUED8&feature=related

                    המכתב האחרון/ רום רזניק

                    פרק שלושה עשר- מחר.

"תעבירי לי בבקשה את הפפריקה.."אמרתי לרוני.

"איפה זרקתם אותה למען השם?!" צרחה להילה.

"איפה זרקנו את מה?" הילה צרחה לה בחזרה.

"את הפפריקה הזאת שלכם!! איזה בלגניסטים אתם!" צעקה לה בחזרה.

"אני חושב שאולי זה מתחת לסירים הריקים על השולחן.." סיננתי בשקט תוך כדי התעסקות עם הקניידלעך.

"טוב אני הולכת לחפש ת'חרא הזה.." אמרה..

"תיהני.. חח.. תירגעי יהיה בסדר. אנחנו נספיק." הרגעתי אותה.

אם לא הבנתם, אנחנו עכשיו בהכנות אחרונות לליל הסדר. היום ערב שישי, השעה 6 וחצי ועכשיו אנחנו אצל הילה ואחותה ומבשלים למחר אצלה כי הבית שלי בניקויים.

"כן יוסף.. אחלה. נדבר מחר. תודה רבה לך, הנה גם אודי מוסר!! שבת שלום וחג שמח!" הילה הגיעה עם הפלאפון ביד.

"זהו? נגמר? הבית שלי חזר למצבו האורגינלי?!" שאלתי בשיא השמחה.

"כן!! יאללה תסיים עם הקניידלך נלך לארגן לך ת'בית למחר ותמשיך עם חלק מהבישולים אצלך.." אמרה לי.

"טוב.. אבל צריך גם לקנות עוד כמה דברים.. אבל כבר מאוחר ואין זמן לכלום.." אמרתי באכזבה.

"מה אתה דואג?! נעבור בAM:PM זה פתוח כל הלילה, ניקח משם מה שאתה צריך ונמלא לך ת'מקרר ונסדר ת'בית ואת השולחן והכל!" אמרה לי

"טוב, אני מסיים עם הקניידלעך.. נראלך שאחותך תוכל להסתדר עם המרק?" שאלתי.

"ברור! היא אחלה בשלנית.. היא גם אחלה עם קניידלעך אבל ראינו שאתה לוקח פיקוד אז היא ויתרה." אמרה לי.

"אה וואלה? אז יופי, עוד חמש דקות אני מסיים ואני משאיר לה ת'עבודה. בינתיים תכיני את כל החרתה שצריך להחזיר אליי הביתה..סבבה מותק?" שאלתי

"אחלה, אני רק אנגב את הידיים.." אמרה ולקחה את המגבת מהשולחן.

פתאום נגלו לענייה כל המכתבים שאספתי הבוקר מהדואר בבית..

"אתה ראית את זה?" שאלה אותי בפתאומיות.

"את מה?" לא הבנתי אותה.

"את המכתב הזה.." אמרה והרימה מכתב שחור מהשולחן.

"אולי תקריאי, אני בלי משקפיים ואני דיי רחוק ממך ועם קניידלעך ביידים.." אמרתי, למרות שהבנתי במה מדובר.

"כתוב פה 'לאודי בלבד!' , זה נראה מאיים כזה.." אמרה בפחד.

"אויש נו.. מה את נלחצת? כולה מכתב! תביא אני אפתח אותו." אמרתי וניגבתי ידיים.

ניגשתי אליה ולקחתי מידיה את המכתב השחור. פתחתי אותו והוצאתי את מה שהיה בו. ניסיתי לשחק אותה רגוע ומופתע.

'מכתב מס' 14.

לאודי שלום,

אני כבר נמצאת רחוק מפה, כמו שביקשת ממני.

ביום ראשון אני אתקשר אלייך ב-11 בבוקר. אם לא תענה לי אני אתקשר שוב ב-8 בערב.

גיליתי כמה דברים חשובים בנוגע לילד.

תשתדל לענות לי- ובינתיים אני ממליצה לך לחסוך את הסיפור מחברה שלך, לא נראה לי שהיא תאהב אותו.

חג שמח!

אוהבת, שני.'

סגרתי מהר את המכתב.

"מה זה!?" שאלה בלחץ.

"עזבי, סתם שטויות של אח שלי.." שיקרתי.

אני שונא לשקר. אבל הייתי חייב למנוע ממנה את זה. בדיוק כמו ששני כתבה. ככה אני חושב.

"אה אחלה.. טוב אני הולכת לסדר ת'דברים שלך ונצא לכיוון של הבית שלך.." אמרה והלכה לחדרה.

הכנסתי את הפתק למעטפה, ואת המכתב לכיס.

התיישבתי על הכיסא ליד השולחן, השענתי את ראשי על שתי ידיי ונשכתי את שפתיי.

"אני מתחיל להתקרב אליך חיים שלי.. עוד מעט ואני אמצא אותך.. אל תדאג חמוד שלי, אבא מחפש אותך.." סיננתי לעצמי.

"אבא? סתם דמיינתי או שסיננת לעצמך 'אבא'? יש לך ילד?" רוני עמדה מאחוריי עם עיניים פתוחות.

                                                                                             המשך יבוא...

זהו להיום..

תגיבו!!! וד"א- אם הקטע הזה שהמספרים של הפרקים כתובים במילים מפריע לכם- אז תגידו..חח כי זה נראה מוזר כזה..חחח..

3>

שבת שלום!

רום.