ואוווו!!!!!!! עבר בקושי שבוע מהפעם האחרונה שעדכנתי, ויש לי כ"כ הרבה דברים לספר!!!!!!!!

בוא נתחיל מהכי חשוב..

1. באוגוסט הלהקה כנראה טסה לטורקיה לשמונה ימים!!! ואני ממש ממש מקווה שזה ייצא לפועל.

2. הייתה לנו מסיבת סיום שווה. טוב נו היא לא הייתה הכי יפה בעולם, במיוחד הריקוד של הכיתה שלנו, אבל חוץ מהפאשלות הנוראיות של השחקנים היה יפה.. ואפילו קצת מרגש. למרות שלא הצלחתי לבכות...חחח..

3. עוד שבוע וחצי זה קורה!! "געגועים"!! הפרמיירה שלנו!

אני כ"כ מתרגש! למרות שאין ממש אוירה של פרמיירה משום מה, עדיין ההתרגשות בשיא!

זה מופע כל כל חשוב לי ובאמת שאני רוצה לעשות אותו בצורה הכי טובה שאפשר! אז הקיצר אני עוד אשפוך את ליבי על השבוע הקשה שיהיה לי עוד שבועיים :P

4. היום התחלתי לעבוד לראשונה!!! ואוו היה כל כך קשה!! מלחיץ וקשה. כל שניה צריך לגעת בכל הגועל נפש שאנשים מסריחים לא סיימו לאכול, לזרוק את זה לפח, ואת הכלים שעדיין מלאים בג'יפה לשים בדליים כאלה..

היה ממש קשה, ולפי החישובים שלי ייצא לי 80 שקל מהיום הראשון שזה סבבה. אבל בוא נגיד ככה- מהיום כל שקל שאני מוציא מהכסף שלי יהיה כל כך מחושב!!! זהו! דיי לבזבוזים!!! P:

5. המשפחה המושלמת שלי בארץ!!!!! המשפחה שלי שחיה לשנתיים-שלוש [עדיין לא ברור]בארה"ב,  באה לביקור לארץ!! לבן דוד הגדול שלי יש בר מצווה ביום שבת הקרוב [אחת הסיבות שהם באו לארץ] ואני מתרגש בשבילו! ובכלל היה כייף לראות את כולם, מדברים אנגלית יותר טוב ממני, בוגרים וחמודים.. היה לי כל כך כייף היומיים האלה איתם עם כל הצחוקים והזה.. וקיבלתי אולסטאר חדשות מהם - תודה!!! בקיצור זה הולך להיות החודש הכייפי שהיה לי בחיים- עם המושלמים!

טוב חברים אני שמחתי לשתף אתכם בכל אלו!

אני ללא ספק מצפה לחופש גדול מהסרטים. עם פסטיבל כרמיאל, הפרמיירה, הטיסה, העבודה, וכמובן החברים!!!!!!

אני כל כך רוצה לבלות איתם כל שניה לפני שנפרדים.

למרות שעם רובם אני ממשיך לתיכון!!!! ספיר&סיוון&אמילי[כנראה]&אלון&יונתן&עדי.. סורי את מי ששכחתי..

חבר'ה- שנה הבאה שנת שכונההההה..חחח.. אני כ"כ מחכה להיות עם כולכם!!!!

טוב, אחרי החפירה, הנה עוד פרק של הסיפור- תהנו חברים!

ותנצלו כל שניה בחופש הזה- כי הוא שלנו!!!!!!!!!

http://www.youtube.com/watch?v=K9itzb8o_5c&feature=related

                                 המכתב האחרון/ רום רזניק

                               פרק ארבעה עשר – גורל אחד

"איזה ילד בראש שלך? מאיפה את שומעת?" ניסיתי לטשטש את זיכרונה.

- "מאמי אתה מוכן? עוד שתי דקות יוצאים.." צעקה הילה מהחדר הסמוך..

"אודי אל תמרח אותי. אני יודעת בדיוק מה שמעתי! ואתה אמרת 'אני אמצא אותך בקרוב.. אבא מחפש אותך'- אתה מוכן להסביר לי על מה דיברת?" חקרה אותי.

"אההה!! נו יא מפגרת אחת!! לא דיברתי על ילד!! התכוונתי לרקס.." המצאתי את הדבר הראשון שעלה לי בראש.

"רקס?.. תן לי לנחש. הכלב שלך?" המשיכה לתחקר.

"כן.." שיחקתי אותה עצוב "זה סיפור עצוב מידי.. אני לא ממש רוצה לדבר על זה." המשכתי.

"מה כבר קרה? ואם הוא הכלב שלך למה אתה קורא לעצמך 'אבא' שלו?" המשיכה לשאול.

"זה בגלל שלפני..

"נו אתה מוכן? בוא יאללה אנחנו יוצאים.." הילה קטעה את דבריי והצילה אותי.

"רגע הוא בדיוק מספר לי משו'.." התעקשה רוני.

"אני אספר לך פעם הבאה.. אנחנו חייבים ללכת לסדר קצת ת'בית.. סורי" אמרתי לה.

"כן כן.. הוא יספר לך מחר או משהו.. יאללה בוא מותק.." הילה עזרה לי לצאת מזה.

"טוב איך שבא לכם.. אני בינתיים אכין ת'מרק ועוד כמה תבשילים טעימים..חח.. לכו לכם.." נרגעה קצת.

"ביי מותק תודה.. יאללה לאוטו.." אמרה לה הילה והאיצה בי לצאת.

~~~

"תגיד אודי, מה עם אחותך והמשפחה שלה?" שאלה אותי הילה באוטו.

"לא יודע.. אני חושב שהטיסה שלהם התעכבה עד אחרי החג. אני כל כך מבואס מזה.." עניתי לה.

"מה? איך אתה יודע? ולמה?" תחקרה אותה.

"כי אם הם לא התקשרו, כנראה שהטיסה שלהם נדחתה.. והם לא רוצים לאכזב אותי או משהו כזה.." התעצבתי.

"אל תדאג מאמי, הכל יהיה בסדר.. זה יהיה ליל הסדר הכי כייפי שלך- זכור מה שאמרתי!!" עודדה אותי.

"תודה מותק, אבל לא נראלי..  לא שיש לי ברירה אחרת.." אמרתי.

"טוב. שתוק וסע. אני מתה לראות ת'בית שלך.." אמרה.

-צלצול.

לחצתי על הכפתור בדיבורית ועניתי.

"חג שמח!" אמרתי.

"חג שמח אח שלו!!! מה נשמע?" נשמע קולו של שחר.

"הכל בסדר! מה איתך? שיואוו כמה זמן לא דיברנו!" אמרתי לו.

"כן כן.. בגלל החופש וכל החרא הזה.. מה חדש? איפה אתה?" שאל.

"יש חדש- לא לטלפון כרגיל, אני עכשיו באוטו בדרך הבייתה." עניתי.

"בדרך הבייתה? אתה לא אמור להיות תקוע בבית מאתמול בבישולים?" שאל בפליאה.

"כן, אבל שיפצו לי ת'מטבח ועכשיו אני הולך לסדר ת'בית למחר.. אמרתי לך כבר- לא לטלפון!" אמרתי.

"טוב, בכל אופן אני צריך לדבר איתך ות'כלס אני גם מת לראות אותך.. אז מתי מתאים לך להיפגש?" שאל.

"אתה יכול לקפוץ אליי מחר.. אבל בבקשה ממך לא יותר מידי מאוחר. שנה שעברה מזה הצקת לי..חחח.. סתם.. תבוא בערך ב-4.. סבבה?" שאלתי

"אחלה, גבר. יאללה אחי, אני עפתי נתראה מחר וחג שמח!" אמר.

"חג שמח! ביי ביי" אמרתי וניתקנו.

"מי זה?" שאלה בסקרנות הילה.

"זה החבר הכי טוב שלי- שחר" עניתי.

"אהה.. נשמע חמוד." התגרתה בי.

"את מתגרה בי? תיזהרי ממני! הוא חבר שלי אל תתעסקי איתו..חח.. חוץ מזה שנראלי שהוא תפוס כרגע." אמרתי

"טוב. יפה לו.. יאללה תעזור לי עם הדברים מאחורה ונראה את המטבח היפה שלך.." אמרה כשהחניתי את האוטו מול הבית.

"סבבה.. שיאוו אני מתרגש!" אמרתי בהתלהבות ויצאתי מהאוטו.

~~~

הוציאה תמונה של אישה והראתה לפקידה. "Excuse me? Where can I find this woman?"

ענתה לה הפקידה והצביעה על אישה. "You don't need to search so hard, she is behind you."  

האישה הייתה יפייפיה. שיער חום כהה, עיניים כחולות. ולמרות הבגדים הדלים שלה עדיין נראתה יפה.

ואי אפשר היה לפספס את הילד המתוק שישן לה על הברכיים.

"שלום" פנתה אל האישה. "אני מצטערת שאני מטרידה אותך, אבל את מכירה במקרה את האיש הזה?" שאלה ושלפה תמונה של אודי.

היא נעצה בתמונה מבטה. לא הגיבה.

"סליחה? אני מניחה שאת מבינה עברית. את מכירה את האיש הזה?" שאלה שוב וקירבה אליה את תמונתו של אודי.

"תקשיבי, אני לא יודעת מי את, ולא יודעת מה את רוצה אבל את מפריעה לי. לא, אני לא מכירה את האיש הזה- הילד ישן, ואם לא אכפת לך אני רוצה שזה ישאר ככה." אמרה באדישות.

"קוראים לך מיכל שוורץ? כי אם כן את בטוח מכירה אותו!" אמרה לה בהחלטיות.

"לא. קוראים לי רונה שינווארס. ואני לא מכירה את האיש הזה! אם לא תעזבי אותי עכשיו אני אקרא לביטחון!" אמרה.

"אני לא מאמינה לך.. זאת את! ואת היחידה שיכולה לעזור לי. את היחידה שיכולה לעזור לי למצוא את הבן שלו!" התחננה לפניה.

צעקה האישה כמו משוגעת. "security! Please, this woman bothers me! , security!!!"

לפני שהבינה מה קורה שני אנשי ביטחון תפסו אותה מהצדדים ומשכו אותה לכיוון היציאה משדה התעופה.

"אני מתחננת את היחידה שיכולה לעזור לי!! תגידי להם שיעזבו אותי, בבקשה!!" צעקה תוך כדי שנגררה החוצה.

"מי זאת? מי זאת המטורפת הזאת?" שאלה את רונה אישה שהגיעה לקראתה.

"האישה הזאת מכירה את אודי. ויש לי תחושה שאני יודעת למה היא פה, בניו יורק." אמרה לה.

"את אודי?! איך היא הגיעה לפה?! אסור לה להתקרב אלינו, שמעת?!אסור לה לדעת לאן אנחנו טסות! אסור לה להגיע לתום!" אמרה לה בלחץ והרימה בעדינות את הילד שישן עליה.

"אמא לא תיתן להם לקחת אותך. אתה איתי אוצר שלי. אין לך מה לדאוג- אתה עם אמא, רחוק רחוק מאודי.." דיברה אל הילד הישן.

                                                                                       המשך יבוא . . .

מתחח!!!     חחח P:

יאללה חברים, מקווה שנהנתם.

בפרק הבא- פרק 15, פרק ספיישל. עם הרבה מתח ודברים טובים שאוהבים..חחח..

3>

רום.