איזה חודש הזוי .. כ"כ הרבה דברים קרו !
אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל ,
טוב כנראה שמההתחלה : S
החודש הזה הרגשתי שהלב שלי כל כך מלא ברגשות ..
הרגשתי שאם אני לא יתפרץ מתי שה'ו אני יתפוצץ.
הבנתי , התבגרתי , הפנמתי
אורי - הייתה לי איתך את התקופה הכי יפה שיכלה להיות לי , באמת
ועד לפני כמה זמן לא הייתי בטוחה מה אני מרגישה אלייך
אם מה שהיה בנינו יחזור או לא , הרגשתי כאילו אני חייה בסימן שאלה
למרות שבתוכי ידעתי את כל התשובות לשאלות שלי
אבל לא רציתי שאלה יהיו התשובות /:
אבל כנראה שלפעמים אין ברירה.. הבנתי שאני באמת הצלחתי בסופו של דבר להגיע למצב של לשכוח אותך.
מה שהיה איתך נשאר לי בתור זיכרון מקסים , אני מרגישה אלייך אהבה גדולה בתור בן אדם
בתור מה שהיית בשבילי .. אבל כנראה שלא יותר מזה
הפסקתי לצפות , ולחכות למה שאין .
כן,לימדת אותי כמה דברים חשובים בחיים ותודה רבה לך על זה
כל אחד מאיתנו המשיך בחיים שלו
אני לעולם לא ישכח את מה שהיה בנינו גם אם אני ירצה ...
_ _ _
" גודל האכזבה כגודל הציפייה "
כמה נאחזתי במשפט הזה במשך החודש הזה..
וזה כ"כ עזר לי .
לא דווקא בדברים שקשורים לאהבה
אלא לכל מיני דברים שאני לא יודעת הכי להסביר אותם
_ _ _
רינט,בבון קטן 3>
תודה לך על הכל הכל :] באמת שהכי עזרת לי ..
שקוצ' , אני אוהבת אותך (:
תודה !
_ _ _
אין לי עוד כח להמשיך.. / :
פעם אחרת ^^
" הכל זה מלמעלה.. "