Pieces of me

לפעמים, כל כך בא לי להרים אלייך טלפון.
להגיד, שהתגעגעתי.
להגיד שאני עוד חושבת, ועוד זוכרת.
לספר לך, שאני מנסה לתקן את העולם, בדיוק כמו שסיפרתי לך שאני מתכננת,
רק לחבק אותך חזק, ולהגיד לך שאני כל כך רוצה לחזור לשם.
אני עוד מנסה לעבד את כל מה שעברתי שם... אני מנסה להגיד לעצמי שאני מבינה,
אבל האמת היא שאני מרגישה שאני רק בהתחלה.
אני מרגישה שהשפיות היא ממני והלאה.
אני חושבת שאני בשלב של בדיקה, ובשלב של בחינה של החיים שלי.
אחרי כל התקופה הזאת, אני הבנתי כמה חשובים המעשים, לא פחות מהדיבורים.
אבל למה, כל כך קל לדבר וכל כך קשה לעשות?

אני כל כך מעריכה אותך על כל התקופה שהייתי לצידי...

בהתחלה בפגישה של אחת לשבוע, ולאחר מכן בשבוע שלם.

ללא ספק, אתה אחת הדמויות המשמעותיות שפגשתי בחיי עד כה.

אתה עשית בי שינוי מאוד משמעותי...

כמה הייתי רוצה לספר לך את זה...