Pieces of me

ולמרות הלחץ, והרפיון שכל שאני חווה, אני כל כך מאושרת...

כל כך טוב לבוא לבי''ס ולהרגיש כאילו הכל כל כך נינוח...

ולחבק חברים, ולחייך חיוכים שאין להם סוף, ולצחוק שעות...

לפעמים אני מסתכלת על השמיים בחיוך גדול ואומרת תודה.

אני מוצאת את עצמי מעריכה את הדברים הרבה יותר עכשיו...

לכל דבר יש ערך גבוה, כל דבר חשוב, ובשביל כל דבר מתאמצים.

למרות שלא תמיד בא, ולא תמיד מתחשק-

יש לי אנרגיה להכל (חוץ ממתמטיקה?)

והשיחות האלה, שאני מוצאת את עצמי מנהלת איתך סתם במהלך היום,

למרות האדישות הכל כך גדולה שלך, והאפטיות שאתה מנסה להקרין-

למרות כל אלה... כל שיחה ממלאת לי את המצברים לעוד יום-יומיים.

יש מחסור נוראי בשעות שינה, וקר לי. והסופ''ש הקרוב הולך להיות ממש לא סופ''שי.

אבל אני מתנחמת בזה שברביעי, הכל נגמר- והשקט חוזר למעוננו.

שבת שלום יקיריי, אוהבת אתכם ומחבקת אתכם, היכן שלא תהיו