ב22.10 היה חצי שנה לבלוגגג לא עשיתי משהו מיוחדד
שכחתי מזה בכלל חח , אבל בפוסט הזה נעשה משהו נחמדד כזה , בכל זאת חצי שנה אחרי הפרישה..
ב22.11 בדיוק חודש אחרי החצי שנה הזו אני אהיה בת 15 וחצי מה שאומר שאוטוטו עוד חצי שנה בדיוק מיום זה אני בת 16
הגיל שבו אני כבר'אדונית לעצמי'.
ובגלל שאני אדונית לעצמיי , התחלתי להשתנות ולהבין ,והפעם אני אשכרה רצינית , ויש לי הרגשהה בחיים לא הייתה לי אף פעם , וזאת לא הרגשה של שניה של כעס , עכשיו אני כועסת מחר אני אסלח לא זאת הרגשה אחרת , התחלתי להבין ,לקבל
והנהה הבנתי שאני לא תלויה באף אחד אני יכולה להשאר לבד בעולם בלי אף אחד ולשרוד (כמובן חוץ מהמשפחה).
המשפחהה זה הדבר היחיד שאני חייבת לו תודה , הם תמיד היו איתי גם ברגעים הרעים שלי דברים רעים שעשיתי וכשהייתי צריכה אותם הם תמיד היו איתי. הם אף פעם לא נטשו אותיי ,כן היו ריבים והיו כעסים ,אבל משפחה כזאת לא הייתי מוותרת עליהם בחיים.
אז לא נורא אם אין לי כלום בחוץ בסביבה שלי שאין לי חברות , שאין לי חבר , שאני לא רזה , שלא מקבלים אותי כמו שאני
כשטוב לי בפנים בבית עם המשפחה עם אמא , אבא ,אחיות שלי , סבתא , סבא בקיצור כל המשפחה , אני לא צריכה יותר.
אז הנה מגיע גיל , גיל שבו אני כבר צריכה להתבגר , להבין , אסור לי להתנהג כמו ילדה קטנה למרות שאני אישית עדין נהנית מזהה , מלהיות יותר משוחררת להאמין לסמוך על אחרים כי אתה אשכרה בטוח שיש לך על מי לסמוך אבל לא אתה טועהה
יש חברה אמיתית יש דבר כזה בחיים אבל אני עדין לא מצאתי אותה , וביינתים אני לא צריכה אותה כשיש לי משפחה כזאת תומכת.
עוד מעט יהיו לי חיים חדשים במשפחהה 2' מתנות ' בגיל 16 , ואזז האושר האמיתי יתרחבב.
אושר חיצוני לא צריך להיות , שום מסיבה ושום יציאה עם חברים לא תגרום לי להנות בחיים , לעומת המשפחה אז אולי עם המשפחה אני לא יוצאת למסיבה ולא רוקדת , אבל זה שתומכים בי ,שעוזרים לי , שמשקיעים בי מלא כספים , על זהה אני ממש מודה ולא צריך יותר מזה..
למרות המסיבה של אתמול שעזבתי מוקדם , נהנייתיי מאוד ,בכלל כשחושבים על זהה יש ת'הרגשה שאולי סבלתי מבחינת החברה אבל אשכרהה ,נהניתיי בחיים...
אז כמו שאבא שלי תמיד אמר לי שאני אחשוב על עצמי ולא על הסביבה כל הזמן ,
והוא צדק , כי אני לא רוצה שהלימודים שלי יפגעו כי אני סומכת על אחרים ולא על המשפחה ,
אני רוצה לחשוב על עצמי על העתיד .
אני כבר לא אומרת שהשינוי שבי יתחיל בצורה החיצונית כי אני לא מבטיחהה שאני אצליח כבר עכשיו
אבל עם החיצוניות ועם ההרגשה הטובה יבוא הבטחון כמו עכשיו שאני מרגישה טוב עם עצמי בגלל המשפחה התומכת שלי
השינוי מתחיל לאט לאט.
אני מרגישה באמת משהו שבחיים לא הרגשתי , הרגשה כזו שאומרת שמתישהו הכל התסיים שלאט לאט אני מתחילה
להתבגר להבין דברים.
וזהווו בייקק ,בקרוב ספיישל חצי שנה באיחורר..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
