הנה שוב התקופה הקשה הזאת.
היא שוב חוזרת אבל הפעם עם בכי , למרות כל הגעגועים אליו זה עם בכי.
לא זה לא חבר , וזה לא משהו שדומה זה בן דוד שלי , ואלהה שחושבים סה"כ בן דוד
אז שיחשבו ככה , כי הבן דוד הזה בזמנו כל אחד ואחת היה רוצה כזה.
הוא הבן אדם הכי מדהייםם שיש , אבל כמובן ,
שעכשיו אחרי הכמעט 4 שנים אם אני לא טועה שאנחנו לא מדברים
נמאס לי כבר , מכל זהה ...
נזכרתיי בכל מה שהוא עשה בשבילי וזה לא רק היה מעשים שבן דוד עושה לבת דודה שלו.
אולי עכשיו הוא התחיל לצאת עם כל המרקשקי האלה , ועם החברה שלו אולי הוא באמת שכח הכל..
אם רק יכולתי להכנס אליו אתמול ולמרות הכל וכנגד כל הסיכויים לבקש לדבר איתו ,
למרות החבר שלו שהוא בן דוד של מישהי שבואו נגיד שאף פעם לא היינו בקשר טוב
אוייבת שלי בקיצר אם נקרא לזה ככה , ושהוא חבר של ילד שגם איתו לא התסתדרתי בזמנו
וכמובןן כולם מרקשקי ורק הוא לא , ואני בציפיה , ובשאלות האם הוא שינה את שם המשפחה שלו
הדבר היחיד שיש לו שקרוב אלי , האם הוא לא רוצה בנו יותר , והאם חברים שלו לא יודעים מי אני ?
וכל השאלות האלה מעסיקות אותיי , כל יום בבוקר בכל זמן אני שואלת את עצמי את השאלות האלה.
בימים האחרונים חזרתי למי שהייתי ז"א מבחינת המוזיקה חזרתי לשמוע מזרחית
וכן כולם יכולים להגיד את רוסיה איך את שומעת את זה וכאלהה..
קודם כל זה שאני רוסיה לא אומר שאני לא צריכה לשמוע את השירים האלה זה מה שאני אוהבת ומי שרוצה שיקבל אותי ככה
ואני חזרתי לשמוע את זה כי אני אוהבת את זה וגם כדי להיות יותר קרובה אליו בתכל"ס כי המוסיקה הזאת מזכירה לי אותו
יותר , ולא אכפת לי להזכר בו כי אני יודעת שחוץ מהמשפחה הקרובה הוא באמת היה איתי תמיד והיה החבר הכי הכי שלי...
למרות הפרש הגילאים שהוא גם יחסית לא גדול(6 שנים) , תמיד היינו ביחד והינו אחד לשני ,
ואני לא אשכח את כל מה שהוא עשה בשבילי...
אם רק יהיה לי אומץ לדבר איתו אולי יהיה לי יותר טוב ונחזור להיות מה שהיינו
כי בתכל"ס , אני מתגעגעת אליו כל כך , ומחכה ומצפה לתקופה בה הייתי ילדה , כשהוא ניחם אותי
כשהוא היה איתי ...