בזמן האחרון כלום כבר לא אותו הדבר , אני לבד!
אבל למרות הפחד של הלבד אני מוכנה לקום ולהתמודד מולו , כי אולי זה מבחן שאלוהים מציב בפני עם כל הדברים שקרו לי בזמן האחרון.
קיצר מה שאנשים כלכך רצו ממני ,וכל האנשים ששונאים אותי , לאטלאט מקבלים את התענוג , אבל לא הנה אני קמה ואומרת די אני יותר לא כזאת ואני אקום למרות הכל...
_________________________________
המלחמה ממשיכה למרות כל התקוות , ולמרות הכל..
הנה שבוע חדש התחיל אתמול ..
אולי על ב"ש כבר לא נופלים גראדים כמו באשקלון ובאשדוד ואולי אנחנו לא ממש בסכנה למרות הפגיעה של אתמול באוטו ובעמוד חשמל.
אבל בתכל"ס למרות הכל הבנתי שלא אני הכי חשובה ושיש יותר חשובים והם החיילים שלנו בעזה , שנלחמים בשביל השקט שלנו מוכנים למות בשבילנו רק כדי שיהיה לנו שקט ויותר טוב..
הם יותר קרובים לסכנה מאשר שאני קרובה , הם יותר קרובים למות מאשר אנחנו , למרות שזה מפחיד ומאוד..
מצד שני כשחושבים על זה למרות כל האנטישמיות ושכולם רוצים שהחמאס ינצח עכשיו אפשר להבין שהסיכוים שלנו לנצח הרבה יותר גבוהים משל החמאס בגלל שהחמאס לא יודעים שהם יורים על שטח גדול שזה רוב הדרום ועל ערים גדולות כמו אשקלון באר שבע אשדוד שדרות... והם לא יודעים איפה הם יורים ז"א הם כן מכוונים לאן הם רוצים אבל הם לא יודעים איפה זה יפגע
לעומתם אנחנו ז"א צה"ל כן יודע לאן הוא יורה כי הם שמה והם רואים והנה כדוגמא הם רצו לירות בבכיר הזה הראשון שמת והם הצליחו לירות בו , כי הם ידעו טובטוב לאן הם מכוונים וידעו איפה זה יפגע..
חוצמזה מה הגודל של עיר כמו עזה לעומת כל הערים בדרום?
הם יחסית ממש קטנים ויהיה יותר קל לירות בהם מאשר הם בנו..
בקיצור אולי סיבכתי את העניין וקשה להבין את מה שרציתי להגיד אבל בקצרה הגודל של עזה והכוח שלה לעומת הגודל של הערים שלנו והכוח שלנו (צה"ל ) הם קטנים ממש , ולכן הסיכויים שלנו לנצח הם הרבה יותר גדולים משלהם..
אני מקווה שבימים הבאים הכל יגמר והחיילים שלנו ישובו לביתם בריאים ושלמים
שאני אוכל סוף סוף לצאת לטייל בלי לפחד לדוגמא יום שבת יצאתי לביג עם ההורים סתם טיילנו אבל הפחד לא גרם לי להנות כמו בימים אחרים..
בקיצור לפני סיום כנסו לבלוג הזה ,מומלץ..
וקראו את הפוסט האחרון , הבלוג הוא של חייל שנגד כל הסיכויים ומצבו האישי הוא הלך להלחם בעזה..
כאן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
