אז פתאום חוזרים לשגרה ביינתים לא ממש מאויימים
החמאס אומנם מאיימים ומדברים וזה ברור שמתוכנן ביחד
אבל זו שגרה בעצם , תמיד היו לנו מלחמות מהסוג הזה פחות או יותר דומים
כל הפיגועים הריבים מאז קום המדינה.
אבל עזבו מלחמה , אני אישית התקמתי ומאוד אחרי המלחמה עם עצמי כמובן אני בזמן הקרוב אתחיל במאלכה שהייתה
אמורה להעשות שנים עוד מהיותי ילדהה..
בנוסף כנראה ואני אגשים חלום שלי , ואתחיל ללמוד משחק.
והבנתי בנוסף שלא צריך לחשוב עם את יפה או לא ולהתעסק עם יופי כי בסופו של דבר ,ומה כולם חושבים עלי כשרואים אותי אם אני יפה או לא , כי יופי אומנם זאת שאלה שמעסיקה אותי ועדין תעסיק האם אני יפה באמת או לא ,
אבל בסופו של דבר רק האופי והיופי הפנימי שולט .
אז אותי כל העלבות האלה שאיכשהו מעליבים עכשיו לא מזיזים לי ואני ממשיכה הלאה כן כמה ימים אני פגועה
כמו אחרי הפרידה אבל אני משלימה עם זהה וזה כבר לא מעליב.
בקיצור לא יודעת מה ניסיתי להגיד ניסיתי לפרוק הכל .
ובסוף פעם ראשונה לרשום את זה פה , למרות שכל פעם אני חושבת על זה
תודה לה' ותודה למשפחה שלי על מי שאני בלעדיהם לא הייתי כלום
בלי התמיכה של אמא ושל אחותי לא הייתי מסתדרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
