הייתי אתמול במועדון

היה טו-אוווב :)

אבל כולם שם היו בגילי , סביבות ה16

ומבחינתי זה קטן , התרגלתי לצאת למסיבות שמיניסטים

טוב נו, נכפר על זה במסיבת חוגרים מיוחדת במינה :)

בתאכלס, אני נמשכת למבוגרים (20+-)

עם כמה שאני ביישנית והכל ,

אם אני אדבר עם אחד פתוח ולא ביישן

השיחה תזרום בכיף

וגם עם אחד ביישן כבר יצא לי לדבר, וגם הלך די טוב

האמת גם אני מפסיקה להתבייש כ"כ, בהדרגה.

בקיצור , יותר נוח לי עם בחורים בני 20

כי משום מה , אנחנו חושבים אותו דבר (חוץ מהחשקים המיניים שלהם)

אולי כי לבחור צריך להוריד 3 שנים מהשכל

כלומר אם הוא בן 18 , הוא יתנהג כמו ילד בן 15

ואני גם לא ממש חושבת כמו בחורה בת 16 , אלא טיפה מעבר.

לכן ניתן לראות קווי דמיון משותפים .

אני יודעת שיהיה לי קשה למצוא בחור בן גילי שאני אצא איתו ,

שאני באמת אוכל להתאהב בו.

מעטים הבחורים המקסימים האלה .

קשה לי להשלים עם הגיל שלי

אני יודעת שאני צריכה להנות, לנצל את החיים וכו' וכו' וכו'

יש אנשים ,שאפילו לפני שהם מכירים אותך

הם מייחסים גיל בתור תכונת אופי

אם את ילדה בת 16 - עזבי אותך שטויות , את קטנה ולא שווה לדבר איתך

אם אתה בחור בן 23 - אתה רוצה ממני רק זיון אז למה לנסות אפילו לדבר איתך

אבל אתה לא יכול להכריח אף אחד להיות בקשר .

מי שרוצה , מנסה ואולי גם מרוויח

ומי שלא - כנראה שאף פעם לא יגלה ..

אחי , זה לא הגיל - זה התרגיל (;

שיהיה לכם חג שני שמח :)