היי

אני שוב פה

אחרי העומס של החזרה לבית ספר

עבודות להגשה , השלמות, חזרה לשגרה.

עדיין לא השלמתי את כל מה שפספסתי

אבל אני מתרגלת בחזרה לחיי הלימודים

בכל זאת , אחרי חודשיים זה טיפה קשה.

עבר יום השואה , כ"כ קשה לי עם זה

כל דבר מזכיר לי את הזוועות הנוראיות שאחיי ואחיותיי עברו שם.

לזכור ולא לשכוח ,

"כאן התחנה טרבלינקה

בקו שבין טלושץ לווארשה, מתחנת הרכבת וורשאו-אוסט

יוצאים ברכבת ונוסעים ישר , הנסיעה נמשכת לפעמים

5 שעות ועוד 45 דקות, ולפעמים אותה ניסעת נמשכת חיים שלמים, עד מותך.

והתחנה היא קטנטונת, שלושה אשוחים גדלים בה, וכתובה רגילה אומרת:

'כאן התחנה טרבלינקה'.

ואין אפילו קופה, גם איש המטענים איננו, ובעבור מליון לא תקבל כרטיס חזור

ואיש לא מחכה בתחנה, ואף אחד לא מנפנף במטפחת,

רק באוויר תלויה דממה - לקדם את פניך בשממה אטומה .

ושותק עמוד התחנה, ושותקים שלושת האשוחים, שותקת הכתובת השחורה

כי כאן התחנה טרבלינקה. ורק שלט פרסומות תלוי עוד מאז

סיסמא ישנה ובלויה האומרת 'בשלו רק בגאז' .

כאן התחנה טרבלינקה "

זוועות איומות , לחימה עד הסוף המר, בשביל מדינה יהודית , מדינה לעם שחי בגולה

במשך שנים רבות , שסובל ומתפלל לרגע שייתנו לו את מה שרצה כ"כ

והיום , בשנת 2009 , זה מובן מאליו

כאילו לא הייתה מלחמה, כאילו לא הייתה גלות , כאילו המדינה שלנו מאז ומתמיד

המדינה ניתנה לנו בזכות ולא בחסד

אנו ראויים למדינה הזאת

מדינה שלנו כבר 61 שנים !!!!!!

לא האמינו שיום יגיע , ונוכל לחגוג 61 שנים למדינת היהודים.

זה רק מוכיח כמה אנחנו חזקים, לא רק מבחינה פיזית

אלא מבחינה נפשית .

אחד שעבד עם היטלר טען כי אם יישאר ולו רק יהודי אחד חי לאחר השואה

הניצחון שלהם לא יהיה מלא

ועצם העובדה שהעם היהודי הולך וגדל ,לא מתייאש , זוכר את העבר וחי את ההווה למען עתיד ילדיו,

זוהי בעצם גדולתו של העם היהודי , גדולתנו, לא מוותרים , עיקשים

זוהי הנקמה המתוקה ביותר שלנו כלפי הנאצים.

'...עוד לא אבדה תקוותנו

התקווה בת שנות אלפיים

להיות עם חופשי בארצנו

ארץ ציון ירושלים '

עם ישראל חי !

אין פה שום עירוב פוליטי , בלי קשר לערבים , לימין או לשמאל.

כל עוד נחזיק ידיים , ונהיה מאוחדים

נפתור את הבעיות הםנימיות ורק אח"כ נסתכל על הבעיות החיצוניות

נקמתנו בנאצים תהיה הרבה יותר חזקה .

בנאצים , ובכל אויב אחר שינסה להפילנו .

ועכשיו מפרספקטיבה אישית , גם אני איבדתי משפחה בשואה

ועם כזה שזה קשה , החיים ממשיכים ,לדעתי הם רק היו רוצים שנזכור אותם

ושלא ניתן לכזה אסון לקרות שנית.

היום אנחנו עם הרבה יותר מאוחד , חזק , ולא נשברים ומוותרים בקלות!

הייתי אתמול במועדון

היה טו-אוווב :)

אבל כולם שם היו בגילי , סביבות ה16

ומבחינתי זה קטן , התרגלתי לצאת למסיבות שמיניסטים

טוב נו, נכפר על זה במסיבת חוגרים מיוחדת במינה :)

בתאכלס, אני נמשכת למבוגרים (20+-)

עם כמה שאני ביישנית והכל ,

אם אני אדבר עם אחד פתוח ולא ביישן

השיחה תזרום בכיף

וגם עם אחד ביישן כבר יצא לי לדבר, וגם הלך די טוב

האמת גם אני מפסיקה להתבייש כ"כ, בהדרגה.

בקיצור , יותר נוח לי עם בחורים בני 20

כי משום מה , אנחנו חושבים אותו דבר (חוץ מהחשקים המיניים שלהם)

אולי כי לבחור צריך להוריד 3 שנים מהשכל

כלומר אם הוא בן 18 , הוא יתנהג כמו ילד בן 15

ואני גם לא ממש חושבת כמו בחורה בת 16 , אלא טיפה מעבר.

לכן ניתן לראות קווי דמיון משותפים .

אני יודעת שיהיה לי קשה למצוא בחור בן גילי שאני אצא איתו ,

שאני באמת אוכל להתאהב בו.

מעטים הבחורים המקסימים האלה .

קשה לי להשלים עם הגיל שלי

אני יודעת שאני צריכה להנות, לנצל את החיים וכו' וכו' וכו'

יש אנשים ,שאפילו לפני שהם מכירים אותך

הם מייחסים גיל בתור תכונת אופי

אם את ילדה בת 16 - עזבי אותך שטויות , את קטנה ולא שווה לדבר איתך

אם אתה בחור בן 23 - אתה רוצה ממני רק זיון אז למה לנסות אפילו לדבר איתך

אבל אתה לא יכול להכריח אף אחד להיות בקשר .

מי שרוצה , מנסה ואולי גם מרוויח

ומי שלא - כנראה שאף פעם לא יגלה ..

אחי , זה לא הגיל - זה התרגיל (;

שיהיה לכם חג שני שמח :)

השלמנווווווו

אחח כמה שאני אוהבת את הבן אדם הזה :)

-

אז אתמול היה יום שישי

והוא היה טיפה משעמם

ישבתי איתו קצת , ואז הוא הלך למסיבה

ואני חזרתי הבייתה

ובמקום להרים ידיים ולהישאר בבית בשישי

יצאתי עם חברה , לעשות סיבובים בשכונה.

בסופו של דבר אחרי שראינו אנשים חתיכים , ונחמדים

וגם מעפנים כאלה מהבית ספר , התיישבנו קרוב לבית שלי.

פתאום הגיחו להם שלושה אנשים , בני 22 , והתיישבו והחלו לשחק בפוקר

בנים, שתייה, סיגריות ופוקר - יש טוב מזה? :)

ישבנו איתם עד 5 וחצי בבוקר לערך.

היה מצחיק , תמיד כיף להכיר אנשים חדשים

קראתי לעצמי בשם בדוי יוליה , לכן מעכשיו בבלוג - קראו לי יוליה :)

היום קמתי ב4 וחצי אחה"צ

וראיתי אס אמ אס

"תודה שהשארת את המספר שלך.

לילהבוקר טוב.

אני כבר מתגעגע הריח שלך עורר אותי ורציתי לדעת אם את רוצה להפגש ב11.10 P: "

נקרא לו א' , ממש מתוק , גר לידי.

הוא גם נראה די טוב , אז התחלנו להתכתב בפלא

ומסתבר שחבר שלו , שנקרא לו ב' , גם נדלק עליי

א' סיפר לי , שב' החבר שלו ביקש ממנו לא להתקרב אליי

כי הוא נדלק עליי , אבל הוא פשוט לא מסוגל להפסיק להתקשר אליי

מוזר הא?

אני בהתלבטות קשה

אני הרי לא אפריד בין חברים ותיקים.

אני מרגישה מבוקשת חחח

כ"כ כיף לי , שאני מסוגלת לפתוח את הלב שלי לאנשים חדשים

חייה את החיים בלי לחשוב יותר מדי