שלום.
המון זמן לא כתבתי ....
וממש לא התחשק לי לכתוב.
אני מבולבל, אני לא יודע מה אני רוצה מעצמי.. נימאס לי מהלימודים לא ניגשתי כבר למלא מבחנים השנה כל היום אני בחוץ בזולה מעשן, ואני לא רואה שום טעם לחיים שלי.
דוגרי, חשבתי כבר על פרישה מביה"ס. אין לי מושג מה עובר עליי פשוט. ההורים שלי פחות או יותר רואים את המצב שלי, ואין להם מושג למה. הכל אצלי נכשל , אצלי שאני הייתי..תלמיד טוב יותר....
אני ממש לא יודע, למה כולם לומדים?? -עבודה שתוכל להעניק חיים טובים יותר למשפחה שיקימו בעתיד..
על איזה משפחה אני מדבר פה????
על בו זוג שאולי יהיה לי???
אני לא מרחם על עצמי, ואני גם לא מתעצל אבל.. אני פשוט לא משלים עם זה שאני הומו ושאני לא מצליח לשכוח את י' ושהוא בכלל לא שם עליי, וזה באמת...באמת.. מדכא... חשבתי שהפסקתי לאהוב אותו אבל אני פשוט לא יכול. לא יכול.
בקיצור אני במצב ממש רע.
אני שונא את עצמי.
למה לא נולדתי רגיל כמו החברים שלי שמספרים לי איך הם מזיינים את חברות שלהם?
למה? כניראה שאין תשובה לזה. אני סתם הומו מפגר שימות בסוף מהסיגריות.
בא לי למות.
נקווה שהלילה שלכם יהיה יותר טוב משלי.
מאור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
