בשבת אחה"צ היתה מסיבת שכונה בדה-סטריטס.

אני  מאוד אוהבת את דה-סטריטס. לפני שנתיים הוא קם באחת הפינות המקוללות של העיר, קינג ג'ורג' הנביאים, פינה שעברה הרבה מקומות שלא שרדו ואף פעם לא ממש הצליחה להמריא. עד שהגיע הסטריטס. לא שיש הבטחה שמקום ישרוד גם כשהוא קיים שנתיים, אבל לסטריטס היה ווייב מגניב כבר מהרגע הראשון, ונראה שבינתיים הוייב ממשיך. אחלה מקום לקפה של שישי בצהריים, לפגישת חברים באמצע השבוע, ומסתבר שגם למסיבת שכונה תוססת.

זהותי ואני התייצבנו כבר בשש וחצי, ולרגע היה נראה שנהיה שם כמעט לבד, אבל תוך דקה ופיפס המתחם התמלא עד אפס מקום כמו רחוב ברזיאלי בקרנבל. היו בירות וצ'ייסרים בעשרה שחשחים, היתה עמדת פיתות דרוזיות ולבנה / שוקולד השחר על חשבון הבית, היתה מוזיקה כייפית שהדהדה ברחוב, היו כמה בלוגרים משובחים, והיתה אפילו לוליינית במופע מרשים על סדין אדום שנתלה מענף גבוה של העץ בכניסה.

לקראת אחת עשרה וחצי נטשנו, ובדרך עברנו ליד אבו-דאבי שבדיוק התארגנו לפתיחת עוד מסיבת רחוב. השמועות אמרו רגאיי וחומוס חינם, אבל ויתרנו להפעם. אני אומרת לכם, צריך להיות אנרג'ייזר באני כדי לנצל את העיר הזאת עד תום.

* * * * *

אתמול התייצבתי במרפאת המטייל להתחסן.

בהתחלה עוד חשבתי להתארגן עצמאית על חיסונים, ז"א לנסות לסדר הכל דרך הכללית, ומה שלא אפשר דרך קומבינה של אמא עם אחות במשרד הבריאות, אבל בסוף זה הפך ליותר מדי מאמץ ותיאומים עם אמא עסוקה שגם ככה אין לה כרגע הרבה פנאי וראש בשבילי. אז השקעתי את ה-129 ש"ח על ייעוץ שלוקחים במרפאת המטייל עוד לפני שמדברים איתך על מחיר החיסונים. לפחות החיסונים עצמם יוצאים גרושים בזכות הכללית מושלם, ובזכות בדיקת נוגדנים שעשיתי במעוד מועד גם נחסך לי לעשות מחדש את שתי הצהבות, אז בכלל מגניב. עכשיו אני מחוסנת גם נגד טטנוס, טיפוס הבטן וקדחת צהובה.

תחלואי מרכז אמריקה, אני מוכנה ומזומנה לקראתכם!

* * * * *

ויש גם כרטיס, שיכורטס סופית מחר.

ת"א-מקסיקו לחודשיים ב-1029$. אחרי בירורים לגבי כרטיס פתוח לשנה, נחיתה במקסיקו והמראה מפנמה, עם שיכלול עלויות צפויות של לפחות שינוי תאריך אחד זה יצא כמעט 2000$. וזה בלי לדבר על שינוי יעד, שעולה בהתאם להפרשי מחיר בין היעדים.

ואז הבריקה לי המחשבה לבדוק כמה יעלה הכרטיס הכי זול, בהנחה שאם זה מספיק זול שווה לי פשוט לא להשתמש בחזור. והנה, חצי מחיר, ככה בלי להתבלבל. אז זה מה שיהיה, טוס וזרוק. ככה אני לא מחויבת לחברה ספציפית שטסה מיעדים ספציפים ביבשת, לא מוגבלת ב"רק" שנה טיול, לא צריכה להיות בקשר עם הסוכנת בארץ או עם חברת התעופה בשביל כל שינוי, ובכלל יכולה לעשות מה שבא לי מתי שבא לי כמו שאני אוהבת.

מי יודע, אולי עד שאני אחזור גם מחירי הטיסות ירדו כמו שכולם מבטיחים בעקבות צניחת מחירי הנפט ובינתיים זה לא ממש קורה. וגם אם לא, אז מקסימום אני קונה עוד כרטיס הלוך-חזור באלף דולר וזורקת כיוון אחד. ולפני שאתם שואלים, לא, זה לא יותר זול לקנות כרטיס כיוון אחד, זה אפילו יותר יקר. הגיון של חברות תעופה, לך תבין.

* * * * *

אם אני עם שיער חום-כהה אדמדם, זה בסדר שעדיין קוראים לי סיטי בלונד?

פתאום דיגדג לי להזכר איך זה נראה כשזה לא מחומצן. בינתיים אני נוטה חזרה לכיוון החימצון, אבל אני אתן לזה כמה ימים ואחליט. מי שיזכה לראות את זיו פני בימים הקרובים יותר ממוזמן לחוות דעה, כנות ברוטלית תתקבל בברכה.

* * * * *

אחרי החיסונים והתספורת התנחלתי אצל הסטלן והמקסימונת לצפייה משותפת באח הגדול.

כן נו, נראה שגם אני נפלתי קורבן. טוב, לא באובסס, עדיין לא מצאתי את עצמי עוקבת אחר ההתפתחויות בלייב באינטרטנט, אבל ראשון ושלישי בחברותא דווקא משעשע למדי.

אחרי שנגמר זכיתי לקינוח לא צפוי בדמות ידיד שלהם שהגיע לביקור מלונדון והביא איתו חבר לעבודה. בחור בריטי חברותי שחוץ מהמבטא המענג גם היה איש שיחה מעניין ומקסים. היה תענוג.

בין היתר הוא גם הכיר לנו את קליפ היו-טיוב המשובח "אחמד הטרוריסט המת". אם אתם לא מכירים, תעשו לעצמכם טובה ותראו. כבר מזמן לא צחקתי ככה. הלינק הוא לגרסה הקצת יותר ארוכה של המופע, אבל אני אשים פה את הקצרצרה רק בשביל הטעימה.

סיילנס! איי קיל יו!