הפוּצ'וּל הקטן עבר לביתו החדש אתמול.

היה מוזר לחזור הביתה בלי שהוא מחכה בציפייה ליד הדלת, דורש את החיבוקים והנישוקים. מוזר לי להתקלח בלי שהוא מחכה בסבלנות למרגלות האמבטיה, מוכן לזנק פנימה ברגע שאני מסיימת. והכי מוזר לי לקום לבית ריק, בלי ג'ינג'ון מופרעון שמיד מזנק מהכורסא שלו ורץ אל המיטה להתכרבל איתי את שעות הבוקר המוקדמות. כמעט שנה וחצי שהפיצפון הזה חי איתי את רוב שעות היום, בעיקר מאז שאת רובן אני מבלה פה בעיר, ולמרות שעם הזמן הוא גדל להיות חתולון לתפארת בשבילי הוא תמיד נשאר גוש פרווה קטן ומתוק שהגיע לכאן רושף וקוצף ומנסה להראות גדול ומפחיד בתוך קרטון קטן. איזה מתוק.

אבל אני מזכירה לעצמי שאין ברירה, אני נוסעת והוא צריך בית חדש, אז יותר מהכל אני כמובן שמחה. זאת אבן לא קטנה שירדה לי מהלב. אני מקווה שהוא לא בהלם מדי, ושהוא מתרגל בקלות, ושהוא לא משגע מדי את משפחתו החדשה שאני מקווה שתקלוט מהר שהרבה יותר משהוא שובב הוא מקסים וחכם ואוהב ומהמם.

תודה רבה רבה לכל מי שעזר, פירוורד, שאל, התעניין, והפנה לכאן אנשים שאולי יהיו מעוניינים, ואחד מהם היה פבל, שיצר איתי קשר שלשום, ואתמול הגיע לקחת את פוּשוּלי לביתו החדש.

* * * * *

חוץ מזה ההכנות ממלאות את רוב זמני, ובעיקר ראשי.

את רוב התארגנות לטיול כבר סיימתי. יש כרטיס טיסה, יש ביטוח נסיעות, יש כמעט את כל החיסונים, יש כמעט את כל הטרוולים, ואפילו הטרחתי את עצמי סוף סוף למס הכנסה למלא בקשה להחזר מס על 07 שבה סיימתי את עבודתי בהייטק לפני תום השנה. כל גרוש יתקבל בברכה.

אריזת הדירה מתקדמת קצת יותר לאט. לרוב הדברים כבר מצאתי מקום איחסון מיועד, עכשיו רק נשאר התיק של למכור את הסלון. פרסמתי בלוחות הידועים, אבל כנראה שהמיתון משפיע גם על שוק המשומשים.

אם אתם מכירים מישהו שמחפש לקנות סלון מקסים ושמור להפליא במחיר מצחיק, דברו איתי.

* * * * *

מסתבר שלבהות במסך כל ערב זאת התמכרות לא קלה, אז בינתיים אני עדיין מנצלת את השידורים ברשת (ותודה לאנפ על ההפניה לאתר הבאמת מוצלח של ערוץ עשר). אתמול סיימתי לראות את כל פרקי "חמישה גברים וחתונה". סדרה נחמדה למדי, ולמרות שקצת חזיתי את הסוף די נהנתי.

לעצמי אני אומרת שגם מזה עוד נצטרך להגמל.