החברים שלנו מתל אביב

אף פעם אין איפה לחנות ליד הבית שלהם

כאילו, דה?!

כשאתה רוצה לבוא אליהם, הם תמיד יגידו לך "יש מלא חנייה, תגיע"

מעולם לא הבטחתי גן של ורדים

כשתגיע תגלה שאין חניה

כאילו, דה?!

אחרי שעה של חיפושים - תחנה בחניון פרטי בצד השני של העיר תמורת 100 ש"ח לשעה ותאלץ ללכת עד אליהם עשרים קילומטר

גם איכות חיים בפרברים וגם קפה בעיר הגדולה?

כשתגיע אליהם עייף הם תמיד יגידו לך שלהם לוקח 2 דקות למצוא חניה ("איך לא מצאת חניה? אני תמיד מוצא חניה תוך שתי דקות..")

אותו הגן מלמעלה, מעולם

כבר עשרים שנה יש שיפוצים ברחוב שלהם, או באחד הביניינים הסמוכים, ואז תמיד יש מכולה שתופסת 4 חניות

סעמק ארס, שנתיים בונים לי גורד שחקים על השכל ברחוב ליד, היום התחילו עוד אחד כמה בלוקים ממני!

כשתחנה בכחול-לבן ליד הבית שלהם תהיה לחוץ כל הערב שיחכה לך דו"ח כשתחזור לאוטו

סלופארק

כשתחזור לאוטו תמיד יחכה לך דו"ח מתחת למגב

סלופארק!

אין להם מעלית בבניין והם תמיד יגורו בקומה רביעית

ראשונה וחצי

הם אף פעם לא מזיזים את האוטו שלהם מהחנייה

כאילו, דה?!

הם תמיד יבקשו ממך לאסוף אותם מהבית ("אני לא רוצה להזיז את האוטו")

רק אם קובעים משהו רחוק ממני. או כשנורא חם ולח. או כשיורד גשם. או אם נאלצתי להתאים נעליים לא נוחות להופעה המושקעת, אבל בחיי שזה לא קורה הרבה

הם יבקשו ממך לאסוף להם בדרך גם את הבגדים מהניקוי היבש ("אכפת לך? אני לא כל כך רוצה להזיז את האוטו.. וגם אם לא אכפת לך לקנות חלב ובקבוק שתיה, כי בדיוק נגמר, אבל משהו אורגני")

תנובה 3% זה סבבה לגמרי מבחינתי

תמיד יש פקקים בדרך אליהם

רק בשעות העומס. או כשיש אירוע בכיכר. או שיפוצים באבן גבירול.

אם לא תתחתן בנמל תל אביב אין סיכוי שהם יגיעו לחתונה שלך ("מה, אתה לא רוצה להתחתן בטראסק? אז תתחתן בנובה. אני לא מבינה את האנשים האלה שמתחתנים מחוץ לת"א")

איפה.. מכל חברי רק זוג אחד עשה לי את הג'סטה הזאת. ולכולם הגעתי. ונתתי צ'ק נאה. ונהגתי הביתה שיכורה. אפס התחשבות, אפס!

הם מתגאים שהכל קרוב אליהם במרחק הליכה אבל לעולם לא יוכיחו את זה ("עזוב אותך מלטייל בשנקין, יש בית קפה סוף הדרך מתחת לבית שלי"). הכל מתחת לבית שלהם

עשר חמשעשרה דקות הליכה גג

מאז שבריכת גורדון סגורה הם מתאמנים כל בוקר בהולמס פלייס עזריאלי

איפה.. בקושי גרייט שייפ

הם נוסעים כל בוקר על אופניים בפארק הירקון

איפה.. אבל פעם הלכתי ברגל את כל הפארק עד לרמת החייל

הם רצים כל בוקר על חוף הים

איפה.. בגג הליכה נינוחה וקילקני במייק'ס פלייס

הם בטוחים ש"זמן תל אביב" הוא מינימום ה"וושינגטון פוסט", וטיים אאוט תל אביב בכלל הגה את הרעיון

אם אין טיים אאוט אין מה לקרוא בשירותים

הם תמיד שואלים אחד את השני "אתה בא לעצרת הערב?"

נו אני גרה ליד הכיכר

הדירות שלהם כל כך קטנות שאתה יכול לצחצח שיניים, לאכול בורקס ולעשן במרפסת שלהם באותו הזמן

70 מ"ר ומרווחת. ומה כל זה שווה עם שכנים חארות בקומה מעל?

הם תמיד קונים סוכריות גומי בפיצוציות

תולעי גומי

הם קונים במחירים מופקעים בפיצוציות

תל אביב אמיתי יודע איפה יש סופר 24 שעות זול קרוב לבית

הם יושבים כל היום בבתי קפה

כאילו, דה?!

אף פעם אין להם אוכל בבית

מיונז נחשב אוכל?

הבית שלהם כל כך קטן שאין להם מקום למקרר ("עזוב אותך מחלב, בוא נרד נשב איפושהו, נשתה קפה כמו בני אדם")

דווקא יש. עדיין הקפה בחוץ יותר שווה

אם היה להם מקרר הוא היה מפוצץ במגנטים

המים לא יורדים אצלם בכיור במקלחת

הם קונים אופניים כי הם חושבים שזה מגניב ("תראה איזה אופניים מגניבות קניתי")

הם מפרקים את הגלגלים של האופניים שלא יגנבו להם אותם, או מעלים אותם 4 קומות במדרגות אליהם הביתה

ראשונה וחצי!

תמיד יש להם אופניים נקיות וחדשות באמצע הבית ("ממחר אני אתחיל לנסוע לכל מקום על אופניים", "עזוב אותך, הכל פה כל כך קרוב")

ניפוח אויר ושימון ברקסים והם כמו חדשות

רק לעיתים רחוקות הם מחליטים לנסוע צפונה ("שמעתי שפתחו בצהלה בית קפה חדש, מתאים לך שניסע לבדוק? באוטו שלך")

צהלה והדר יוסף זה לא תל אביב!

הם לא מתרגשים מסלבריטיז ("נסלי ברדה ואניה בוקשטיין מהקומה למטה ביקשו כוס חלב")

בגג סלבס בלאי, כמו העאלק דוגמן שגר מעלי. ונראה אותו מעיז לבקש ממני חלב, הזבל

הם בטוחים ש"הזמן הורוד" הוא מינימום ה"ניו יורק טיים" ("ראית איזו ביקורת מדהימה כתבו אתמול על יס דוקו?")

מאז שסגרו את המינרווה אני לא בעיניינים

הגיל הממוצע בבניין שלהם הוא 60

מתה על הזקנה מלמטה

הגיל הממוצע של הבניין שלהם הוא 100

יש שמועות שברעידת האדמה הבאה הוא יתמוטט. איי קיד יו נוט

מעולם לא שמעו אצלם על אינטרקום

יש דלת, אין זמזם

הם קונים עגלות מהממות לתינוקות המהממים שלהם ומשאירים אותן באוטו המהמם שלהם ("אין מצב שאני מעלה את העגלה במדרגות לקומה רביעית")

דווקא פה נועלים אותן בלמטה של המדרגות

בימי שישי בבוקר הם תמיד יושבים לארוחת בוקר עד אחרי הצהריים

כאילו, דה?! מתחילים רק באיזה אחת

הם מתחתנים רק בינם לבין עצמם כדי שלא יצטרכו לצאת מתל אביב לבקר את המשפחה של הבן זוג

אני מוכנה לטוס ללונדון כל פעם שאמא שלו תתגעגע

ההורים שלהם באים לעשות להם בייבי-סיטר רק אם הם גרים בתל אביב. הם מגיעים אליהם במונית ("העדפנו לא להזיז את האוטו")

אמא בדרום אבא באפריקה

הם לא סובלים את רון חולדאי אבל מצביעים בעדו

זיבי הצבעתי בעדו

בחיים הם לא יבואו לבקר אתכם ("הרצליה??! איך אמרת שמגיעים לשם??!!")

כפר סבא והוד השרון

הם תמיד, אבל תמיד, יגידו שלוקח להם 20 דקות להגיע בבוקר למשרד בכפר סבא (19 דקות לצאת מהפקקים בתל אביב ועוד דקה מגלילות לכפר סבא)

הרצליה פיתוח, וה-19 דקות זה במחלף הסירה

הם תמיד גרים ברחוב שכל דרכי הגישה אליו הם באין כניסה, שביל אופניים, נתיב אוטובוסים ושהפנייה מותרת רק בסופי שבוע בין השעות 05:00-17:00

שתי שניות בטלפון אני מסבירה לכם איך להגיע. ואם אתם בחורה, זה כל מה שתצטרכו

הם תמיד מצהירים שכל החברים שלהם גרים בתל אביב. אז אתה, מי אתה בעצם?!

מפעם, לפני ההתברגנות והמעבר לסבורבייה

הם תמיד יטענו שרואים את השקיעה מהבית שלהם גם אם החלון שלהם פונה מזרחה והם גרים בדרך נמיר פינת ארלוזורוב ואין להם חלון בכלל

צפון מערב וים חלונות

הם כולם אניני טעם, הבראסרי הוא ביתם השני, את הקופי בר הם פוקדים בסופי שבוע ואת הרברט סמואל או את הדלאל כשהם רוצים לנשנש. הם גם אף פעם לא צריכים להזמין מקום כי המארחת עושה איתם יוגה

אני צריכה לנסות יוגה, או לפחות פילאטיס

כולם ממחזרים ושומרים על איכות הסביבה

בעיקר ההומלסים

הם אף פעם לא נכנעים לטרנדים קולינרים, אבל כל הקיץ האחרון הם פקדו את יוגו או את היוגורט של תמרה

אתמול הלכתי לקבל את העשירי-בחינם שלי, וקיבלתי בינוני למרות שאת רוב ההחתמות צברתי מקטנים. אין על תמרה בלארג'יות. וגם היה שם דף ההרגעה לכל מוטרדי כולבוטק - זה כן 80% יוגורט וחלב בקר טריים, זה כן 2% שומן, וזה כן עם סוכר אבל רק 130 קלוריות ל-100 גרם. מבחינתי זה מספיק טוב

אחרי שהם יקראו את המסמך הזה הם יצאו למלחמת חורמה נגד מי שכתב אותו ויקדחו לו שעות בשכל למה הוא טועה..

כאילו, דה?!

* וכפרעל אחתוש ששלחה לנו את השעשוע הזה במייל

אתמול בצהריים. מי אמר חורף ולא קיבל?