אז
להיות חולה בסופ"ש היה מבעס אותי רצח. גם הפסדתי את שיטוטיי הסופ"ש האהובים עלי וגם לא הרווחתי להשאר בבית במקום יום עבודה
ועכשיו
אני כל כך שמחה שלא תוכננה לי עבודה אתמול, ועושה הכל כדי להחלים מהר ולהיות בריאה ומזומנה למשמרת הבאה
אז
כנס מקצועי היה הרבה הרצאות לא מי יודע כמה מעניינות, אבל לפחות לא הולכים לעבודה ובד"כ הסֶטינג והאוכל נחמדים
ועכשיו
תערוכת יין, המון טעימות מפנקות, וצחוקייה ושיגועים עם הקו-ברמן המקסים
אז
השקט של הבית לא היה מופרע אלא אם כן הייתי מחליטה לשים משהו להתנגן בסי.די או בדי.וי.די
ועכשיו
השקט של הבית נתון לשליטתו הבלעדית של הג'ינג'ון המופרעון, וזה כייף שיש יצורון קטן ועולץ שמתרוצץ בכל פינה
אז
להיות בבית כששמש בחוץ היה סימן שאני במצב רוח ממש ירוד
ועכשיו
כל יום עתידי צופן בחובו אלפי אפשרויות לשיטוט והנאה, אז אם בא לי להיות בבית אני נשארת בבית ונהנית מכל רגע
אז
פרוייקטי ישרא היו צצים על כל צעד ושעל
ועכשיו
כבר מזמן לא היה איזה פרוייקטון קליל, וגם דרוריתה כבר לא ממש כאן..
אולי הגיע הזמן לאיזה אחד? (ואולי גם היא תצוץ ככה פתאום?)