אתמול, בשיטוט השישי המסורתי, עברתי גם בסנטר. בפסאג' התחתון שמחבר את הצד של מגה ספורט וטויס אר אס עם הצד של סופרפארם והום סנטר, משתרע שוק המעצבים הקטן. משמאל דוכני בגדים, מימין דוכני אקססוריז. ומדי פעם, בחוקיות לא ידועה מראש, יש שם גם דוכן קטן ומקסים של ארנקונים שמעוצבים משטרות העבר.

לפני כשנה, כשגיליתי אותו לראשונה, קניתי שם אנרקון גולדה של עשרה שקלים. ארנקי השטרות הישנים יותר היו טיפה קטנים מדי ולא הכילו את כיסון הפלסטיק של כרטיסי האשראי שלי. אבל גולדה היתה מספיק היסטורית וקורצת, ובאמת הרוויחה לי הרבה קריאות התפעלות מאז.

אתמול נתקלתי שוב בדוכנון המקסים, הפעם עם קולקציה רעננה, ולשמחתי ארנקון ההרצל התאים בדיוק לגודל שחיפשתי והחלטתי שהגיע הזמן לרענן את גולדה.

מה גם שהרצל ואני חולקים סיפור נוסטלגי מעברי.

אמצע שנות ה-70 בנתניה, אני הולכת עם אמא ברחוב שמוביל לבית של סבתא. שנה מדויקת זה באמת יותר מדי לדרוש מהמנגנון החלוד והמקרטע שנקרא הזכרון שלי, אבל כיוון שזה היה בנתניה, וכיוון שאחותי האמצעית כבר היתה בתמונה, כנראה שהייתי בסביבות גיל 5-6, גיב אור טייק שנה לכאן או לכאן.

אני זוכרת את עצמי מסתכלת על הריצפה ורואה שטר. שמחה וטובת לב אני מרימה אותו ומודיעה לאמא בחגיגיות שמצאתי עשר לירות.

אני מסתכלת על השטר בעניין, בוחנת אותו, ושמה לב לראשונה לחתימת המיים, החלק הזה בשטר שאם מסתכלים דרכו באור רואים את הדמות של השטר משתקפת.

מופתעת מהתגלית שאלתי "אמא, למה יש כאן הרצל?"

"הרצל?!"

שאלת התם שלי הקפיצה לאמא את הלב.

אמא, מעורה היטב בעולם המבוגרים, ידעה שהרצל זה אומר מאה לירות, לא עשר. מאה לירות! הרבה מאוד כסף באותם הימים. רעננתי את הזכרון הזה מול אמא, ומסתבר שבאותם הימים משכורת הקבע של אבא שלי היתה משהו כמו אלף לירות חודשיות. סבא שלי, שעבר כשרת של בית הספר המקומי, הרוויח משהו כמו ארבעמאות. נראה לי שבמונחים של היום למצוא מאה לירות היה כמו למצוא כמה מאות שקלים.

אני, כמובן, לא הבנתי דבר וחצי דבר בערכים כלכליים, אבל אני זוכרת את ההתלהבות של אמא מהמציאה. היינו משפחה קטנה וקשת יום באותם הימים, מאה לירות לא היו עניין של מה בכך. וואני זוכרת את הפריבילגיה של להחליט מה לקנות עם השטר הזה. לגו משוכלל לי, בובת רותי סמרטוטי לאחותי, ועוד נשאר עודף לממתקים.

אז עכשיו יש לי שוב את הרצל המשמח.

מי יודע, אולי עכשיו ארנקוני יתמלא בשלל מטבעות ושטרות מערבי עבודה מוצלחים ומשופעי לקוחות בר נדיבים