היה פה קצת כבד לאחרונה, פה בבלוג ופה אצלי בפנים, והגיע הזמן לאזן בקצת קלילות חתולית של יום שמש משמח.

אז נכון שבדיוק עכשיו קצת אפרפר בחוץ, אבל הרבה פחות משציפיתי אחרי הרוחות המטורפות של אתמול ולפני כמה דקות אפילו היתה קצת שמש. ונכון ששלג בירושליים, אבל שלג זה מהמם ואם כבר קר אז שלפחות יהיה יפה ואני קצת מצטערת שכאן אין. ונכון שאני צריכה לשבת לכתוב את הביקורת על העסקית שאכלתי ביום ראשון ולכתוב בבלוג זאת קצת התחמקות, אבל אני מגלה שלכתוב אי אפשר בכח, לא באמת, אז במקום להאבק אני אתרכז לרגע בכתיבה אחרת ואולי גם זאת תחליט פתאום לזרום.

שישי שעבר זהותי ואני הילכנו לנו לאורך הטיילת ופתאום, באזור גן צ'רלס קלור, קלטנו שיש המון, אבל המון חתולים על הסלעים מסביב. חמודים כאלו, מתחרדנים להם בשמש, מנמנמים על סלע חמים, מסתלבטים בדשא. כמובן שהצטערתי קשות שאני בלי המצלמה, אבל נזכרתי ששבוע לפני כן שוטטתי בעיר וכן צילמתי, וגם אז פגשתי לא מעט דיירי רחוב פרוותיים מתוקים תופסים קרן שמש מזדמנת.

מכירים את זה שכמקבלים רכב חדש, מסוג וצבע ספציפים, פתאום נדמה שכל מה שרואים על הכביש זה עוד רכבים בדיוק כאלו? נראה לי שזה קורה לי עכשיו עם חתולים ג'ינג'ים, באשמתו של הג'ינג'ון המופרעון שבדיוק עכשיו מנמנם לי בגירגורים על הבטן. אני פתאום שמה לב שיש המון חתולים ג'ינג'ים. המון.

יש גם די הרבה שחורלבנים. וגם אפורים יש לא מעט. אבל ג'ינג'ים אני רואה בכמויות.. איז איט מי?

אז הנה הראשון.

ניתקלתי בו ביום שימשי קריר, באיזור תחילת יהודה הלוי, מנמנם לו בחריצי השמש המחרדנים.

וכמה דקות אח"כ, לא רחוק משם, נתקלתי בעוד שני ג'ינג'ונים שבדיוק היו עסוקים בלדוג את הארוחה הבאה.

אח"כ הלכתי לשוטט קצת בגן שרונה. לא הייתי שם מאז ימי שירותי בקריה, כשעוד הכל היה מוסכים וצריפים וגדרות ושערים. אז עכשיו הכל פתוח, וירוק, ויפה. ויש את כל בתי הטמפלרים המגניבים. ויש, כמובן, כמה נמרים קטנים שתופסים שמש וגומעים מברזיות.

עוד משהו שאני מתחילה לגלות מאז שאני מצלמת חתולי רחוב זה שהשחורלבנים הם בד"כ הכי חברותיים והכי לא מפחדים להתקרב. הפושון הזה הזכיר לי את חתול החוף ההוא, הסופר חברתי.

הממ.. הם אפילו קצת דומים..

והנה שוב הבעיקרשחורוקצתלבן שישב מקודם על הברזייה. הוא האמת היה קצת פחות חברותי מהשחורובעיקרלבן, אבל כל עוד שמרתי מרחק סביר הוא הסכים להצטלם.

כן, החניון מלא. כאילו הלו?! יש פה שלט לידי?! סעו, סעו הלאה.

ואת הכושכושון הזה ראיתי במקרה שלשום, מנמנם בחזית סופר דיזינגופי קטן. אולי מישהו יקח אותו הביתה במקום שישיית נביעות.

ולסיום, כמובן, החתיך הג'ינג'י והמופרע שלי.

לא קל איתו בזמן האחרון, הוא בתקופה פרועה ונשכנית במיוחד, ואפילו את נוהג שנת הבוקר המשותפת אני מקצרת או לגמרי מבטלת ברוב הימים. הוא פשוט בהיפר מטורף. אבל הוא עדיין מתוק פחד, וכשהוא רגוע הוא מקסים שחבל על הזמן.

אפרופו העסקיות, לא זוכרת מתי עדכנתי פה לאחרונה אבל נראה לי שהתפרסמו עוד כמה מאז. האחרונה היתה על הקרפצ'יו בר אז תציצו, כי זה פשוט סבבה של מקום להתפנקות של צהריים ומסתבר שלא הרבה מכירים אותו.