כבר שבוע ומשהו שאני מתכננת להעלות לכאן את התמונות שצילמתי באותו אחה"צ הזוי שבו, בין רגע, קו החוף התל אביבי נעלם בתוך ענן ענקי שפשוט הגיע משום מקום והתיישב על מערב העיר לשעתיים שלוש (אח"כ סיפרו לי שזה אפילו היה בחדשות באותו הערב).

מה שהיה מדהים זה בעיקר המהירות שבה זה קרה.

רגע לפני הכל היה כרגיל, בהנחה שיום בהיר וחם ואנשים בביקיני על החוף זה רגיל לתחילת מרץ. רגע אחרי "גלש" לתוך החוף ענן ערפל ענקי שהגיע מדרום (בהתחלה זה היה נראה כאילו מישהו התחיל עבודות חפירה מאסיביות בחוף ליד ומה ש"גולש" אלינו זה ענן אבק ענקי).

רגע לפני השמים היו בהירים והראות היתה מושלמת. רגע אחרי לא ראו יותר ממטר שניים קדימה.

רגע לפני המציל של החוף ליד היה עסוק בלנזוף בכמה חבר'ה ששיחקו מטקות קרוב מדי לתחנת ההצלה, רגע אחרי כבר לא ראיתי את הסוכה רק ושמעתי את המציל מכריז בתדהמה מהולה בשעשוע "חבר'ה, סוף העולם הגיע!".

אמנם המצלמה היתה עלי אבל הייתי עסוקה בלהשתזף, ורק כשהערפל נחת על החוף ולא הראה סימני עזיבה הוצאתי אותה והתחלתי לצלם. הצטערתי שלא צילמתי כמה דקות קודם, רציתי תיעוד של השינוי ההזוי שקרה בין רגע, אבל יש לי תמונות שצילמתי באותו החוף כמה שבועות קודם, בתנאי בהירות דומים, והן נותנות מושג מספיק מדויק על השינוי החד שקרה תוך דקות.

לפני

אחרי

לפני

אחרי

הענן, שלא הראה סימנים של עזיבה, גרם לכל המשתזפים להתעטף ואחד אחד לנטוש את החוף. גם אני נשברתי אחרי כרבע שעה, ארזתי פקלעותי, והתחלתי לצעוד לארוך הטיילת חזרה ללב העיר. מה שכן, אובך וערפל הם הפוטושופ של הטבע, והכל מקבל ריכוך קסום ואומנותי.

שצה יקירתי, זה בשבילך 

החוף שלמרגלות כיכר אתרים עם מעט הרוחצים שעדיין לא התייאשו מלחכות שהענן ימשיך בדרכו:

וככה נראתה (בקושי) הטיילת מקצה המדרגות של הכיכר:

ואם כבר תמונות חוף תלאביביות, יום לפני כן קנחתי שוטטות עם זהותי בשריצה של אחה"צ בחוף (כן כן, קשים הם חיי הברמנית המובטלת) ובדרך חזרה ספגתי את השקיעה המהממת לאורך הטיילת.

הנה טעימה קטנה לסיום:

חודשיים וחצי אחרי הקניה ואני יכולה לדווח בלב שלם שאני מאוד מאוד מרוצה מהמצלמונת הקטנטונת שלי. זה כייף אמיתי לשוטט בעיר עם מצלמה, ביחוד קטנטונת שמצלמת כמו גדולה, והאמת שיש לי בקנה עוד לא מעט תמונות עירוניות שוות שצברתי בחודש האחרון. יש מצב שיהיה עוד פוסתמונות ממש בקרוב..