מה אומר ומה אדבר, אין כמו יומולדתים של חברות אנרגטיות כדי להוציא אותי מהבית.
שבוע שעבר זאת היתה הנמשושית, שבזכותה ראיתי את ירמי קפלן ודנה ברגר בהופעה משותפת מצויינת שחבל"ז. באמת, תפס אותי לגמרי בהפתעה. זה לא שאני לא מכירה אותם ואת השירים שלהם, ברור שכן, אבל אף פעם לא ראיתי אף אחד מהם בהופעה, אף פעם לא קניתי אלבום של אחד מהם, פשוט הכרתי אותם כמו שמכירים כל אמן מפורסם בזמנו.
ופתאום הם היו שם, על הבמה, שני פרפורמרים בחסד, שואו מטורף, אחלה אוירה, שירים מעולים, רוק משובח שלא נס ליחו, היה כייף ברמות. ותשמעו, לא הייתי מודעת לזה עד עכשיו, אבל יש על ירמי בסקס אפיל. ועם התספורת הקצרה הוא מזכיר את טום וויטס בצעירותו, מה שרק מוסיף.
והערב, לכבוד יומולדתה של הדרוריתה המופלאה, חברנו לפיבוש, נסענו לכפרסבא השוממת (ראבק! באר שבע בערב שישי נראית יותר בחיים..), וחידשנו ימינו כקדם עם המג'יקל, וימבה אורחים, בחגיגת ערב פרידה מבארבי כ"ס.
היה צפוף ברמות לא הגיוניות.
היה חם כמו סאונה ברזילאית באמצע הקרנבל.
והיה פשוט ע נ ק !!!
קודם כל, כל מה שכתבתי בזמנו על ההופעה קיים ושריר ונכון. למי שהביטלס אצלו בדם, אין לא היתה ולא תהיה חוויה כייפית יותר מההופעה הזאת.
חוץ מזה, רשימת האורחים בהופעה הערב היתה מרשימה מלכתחילה, ועכשיו אחרי שראינו אותם מבצעים את הביטלס.. אין מילים.
את עידן אלתרמן כבר ראינו שנה שעברה, ואז הוא היה חמוד ומצחיק וכייפי, אבל קצת התרגש בביצועים עצמם. הפעם הוא היה הרבה יותר שולתת, וכמובן מצחיק כתמיד, וקטע ה"צחי עושה בלאקבירד" ההורס שלו ("ציפוווור שחורה.. טוסי!") שודרג בשיתוף פעולה עם קובי, הקלידן המדליק של המג'יקל, ואחרי שכולם עשו את קטע הסיום של אבבי רוד הוא עלה ועשה את הר מג'יסטי. רספקט.
ירמי יקירנו הרביץ ביצוע מהמם של הלטר סקלטר, פשוט ביצוע לפרצוף. חמי רודנר הביא אותה בביצוע מצויין לאיי אם דה ולרס. יהלי סובול היה חמוד, לא עשה שום דבר שהשאיר אותי עם פה פעור, אבל עדיין היה אחלה לראות אותו איתם. מאור כהן עשה את באק אין דה יו.אס.אס.אר אלילי ברמות (אבל בלי הז'אקט עם הנצנצים..). והפתעת הערב, מבחינתי, היה יוני בלוך, שלא הכרתי לפני כן (כן נו, אני לא מעודכנת באמנים ישראלים צעירים.. אני צריכה לעבוד על זה), ושעשה את אחד השירים הכי אהובים עלי, רוקי ראקון.
אבל מעל הכל, באמת מעל הכל, זה הם. המג'יקל מיסטרי טור. איזה מתוקים, איזה מקסימים, ואיזו אהבה יש להם לקהל הנאמן שלהם. אחרי ההופעה הם יצאו החוצה, פיטפטו, חתמו, הצטלמו, והכל בחיוך, והכל בכייף, כאלו חמודים! אפילו אנחנו, לא-מעריצות בעליל, זכינו לפטפט ארוכות עם קובי, שפשוט ניהל איתנו שיחה כאילו כולנו מכרים ותיקים.
קל להבין איך הקהל שלהם התאהב בהם.
דרוריתה עדכנה את הפוסטולדת שלה עם יוטיוב מההופעה שלהם, אז תקפצו לטעום קצת מהחוויה.
מזל טוב יקירתי, היה פשוט מעולה 