הגעתי סופית למסקנה שזה מזג האויר שאשם במצבי הירוד משהו. הלחות, אם להיות יותר ספציפים. הלחות נשאוך בלי מילים. אז נמאס לי מהלמטה, קצת עפר מתחת לציפורניים ויאללה, מטפסים. קוקסט כפרעליה שלפה לי מהבוידם מכנס שחשבה שיתאים לי. המלכה שלפה לא אחר מאשר דגם חביב עלי שקניתי בזמנו במספר צבעים, ואחרי הדיאטה של שנה שעברה במידה קטנה יותר, שוב בכמה צבעים, ולבשתי כל אחד עד דק, ז"א עד שאשכרה נהיו קרעים, וכשבאתי לחפשם השנה אמרו לי שלא מייצרים אותם יותר! והנה, בנוןשלנטיות, אחד מכנס נדיר נשלף, בול במידה, מצב טיפטופ, החיים הטובים. פוש רציני במעלה העפר.

* * * * *

הסתפרתי, שזה תמיד עושה לי טוב על הלב וקל על העורף. בלחות, כל סנטימטר קובע. אז בצדדים ומאחורה זה אחד וחצי, ואת השאר קצר קצר עם מספריים. אין על הספרית שלי, אני מתה עליה. הכרתי אותה ביום הראשון שעברתי לתל אביב, בסיבוב הקודם, ומאז היא נקודת העוגן שלי בעיר. אני שורצת אצלה כל שני וחמישי, מארחת לה חברה בהפסקות, מדפדפת בעיתונים, מקשיבה לפיטפוטים שלה עם הלקוחות, לפעמים משתתפת בשיחה, לא מעט אנשים מהשכונה הכרתי ככה. ולא אכפת לה שאת החימצון אני אוהבת לעשות בעצמי, אין לה את הקטע הגרידי הזה שיש לספרים אחרים שמעקמים פרצוף אם אני לא מחמצנת אצלהם. וכמובן, והכי חשוב, היא מספרת אותי הכי קצוץ שבא לי בלי לקשקש לי בשכל שזה לא מספיק נשי. בתקופה שלא גרתי בעיר היה לי ספר מתחת לעבודה, יקרן רצח אבל מתחת לעבודה. בפעם הראשונה נתתי לו לשכנע אותי לספר אותי פחות קצר. בפעם השניה כבר התעקשתי. ועדיין הוא לא הצליח להביא את עצמו לקצץ אותי מספיק. לא היתה פעם שלישית. ניחא שאתה נוגס לי אחוזים מהמשכורת עם התעריפים שלך, אבל לפחות תעשה מה שאני מבקשת.

* * * * *

לפני כמה ימים היה לי טלפון, משהו בירוקרטי. לקח לי כמה זמן, וקצת עזרה ממנו, להזכר שנפגשנו פעם פעמיים ולהתפקס על מראה. זכרתי בחור גבוה ורזה, גמלוני משהו, שנראה לי קצת מוזר. היינו צריכים להעביר משהו במייל אז לקחתי ממנו כתובת, ואז הוא הקריא לי את האותיות, הראשונה של שמו והראשונה של שם אשתו. באותו הרגע עברה בי המחשבה "אה, הוא נשוי. טוב, הוא כנראה לא כזה מוזר". שקוף שנאנו שנייה אח"כ עברה בי המחשבה "???????????".

אני? שאני אחשוב ככה? שכה יעזור לי האל, האם עד כדי כך מוחותינו שטופים ע"י החברה בה גדלנו?

* * * * *

בדי.וי.וי, לכל עונה של באפי יש תפריטים בסגנון אחר ועם מוזיקה אחרת. המוזיקה של התפריטים של עונה שש צובטת לי בלב טיפה חזק יותר מכל עונה אחרת, זה גורם לי להבין שזאת כנראה העונה הכי אהובה עלי.