קמתי רגע למטבח להביא משהו ובדרך הצצתי על השעון. חמש וחצי. אור מלא בחוץ. נזכרתי שבשעה כזאת בחורף כבר היה חושך מצריים בחוץ, וכמה זה ביעס אותי שהימים קצרים. רגע. אבל עכשיו אני מתבעסת מהחום והלחות שמשאירים אותי בבית רוב שעות היום. אז מה נהיה, מתבעסים לא משנה מה?

ואז קלטתי, אני אוהבת את האביב והסתיו. עונות הביניים הן מושלמות, הימים לא קצרים מדי ולא חמים מדי, רוב הזמן בהיר ונעים, השיטוט בחוץ הוא תענוג טהור, והכל פשוט לאבי דאבי. נו, לא מפתיע, מזל מאזניים, פלא שאני אוהבת עונות מאוזנות?

לא שאני מבינה גדולה במזלות, ממש לא. ויש בי את הפקפוק הטבעי בהחלת שתיים וחצי שורות בעמוד האחורי של ישראל היום על כמות בלתי הגיונית של אנשים. אבל לפעמים אני קולטת דפוסים חוזרים, כמו למשל המשיכה הטבעית שלי לבני מזל עקרב. מתה עליהם, נשים וגברים כאחד, מימיי לא יצא לי להכיר עקרב שלא מתתי עליו במקרה הרגיל או הסתדרתי איתו מצויין בגרוע.

אז אולי יש בזה משהו.

וליבנו האטום והקר

יתרחב וינשום

* * * * *

ממתק קטן לקינוח. אין כמו שני בריטים עסיסיים שחוברים יחדיו בחדש של וודי אלן. אז על הסרט עצמו כבר קראתי כמה שורות ביקורת מאוד לא מחמיאות, אבל מה אכפת לי?! קולין ויואן?!!!!!! אחחח.. תענוג. הבעיה היחידה שאולי תהיה זה המבטאים, הבנתי שהם משחקים שני אחים לונדונים, מה שאומר שבטח לא יבוא ביטוי מלוא תפארת מבטאם הסקוטי והאירי. אבל גם ככה אני מוכנה לקבל אותם. יאאאמי!