הבוקר התעוררתי מהחלום הכי מוזר שהיה לי אי פעם.. אשכרה היה לי חלום ריאליטי. ז"א, אני הייתי אחת המשתתפים בתוכנית ריאלטי. אני, שלא רואה טלויזיה, בטח ובטח לא תוכניות ריאליטי. מאיפה זה הגיע לעזאזל?!

היינו בסין, ואני זוכרת סירות קש מוארות על נהר ענקי שמתפתל בין רחובות העיר, ואני ממליצה למישהי לצלם בחשיפה ארוכה כי זה בטוח ייצא מדהים (יש לי המון חלומות של טיולים שקשורים לצילום, בד"כ אני במקום חדש ומדהים ביופיו ואני מגלה שהמצלמה לא איתי. אבל זה לא היה האישיו הפעם).

אבל השייט, אני חושבת, כבר היה אחרי שעפתי מהתוכנית. לפני כן היתה איזושהי משימה, שעשיתי עם עוד מישהו (סססעמק, כשהתעוררתי כל הפרטים היו לי בראש, ומאז הם הולכים ומתמוססים. איזה קטע הזוי זה חלומות). בקיצור, לא הצלחנו במשימה. אני זוכרת את תחושת התסכול והפיספוס, כי זה ממש התחלת הריאלטי, אנחנו הראשונים לעוף, ואני מתבעסת שלא הספקתי בכלל להשתתף, ומרגישה שסתם התפקששה לנו המשימה וזה לא באמת מיפוי הוגן.

ואז, ואת זה אני זוכרת קצת יותר בבירור, אני חושבת לעצמי "אוקיי, אני כבר כאן, כבר שילמו לי על כרטיס טיסה, ואף פעם לא הייתי כאן קודם, אז אני כבר אטייל פה". אני זוכרת שאני חושבת על כל מה שאני צריכה לסדר בארץ כדי להאריך את השהייה שלי, ואני מתמלאת התרגשות לקראת טיול בארץ שאני לא מכירה.

ואז מישהו מציין שאין לי מוצ'ילה, רק תיק גב קטן. ואיך אני אטייל בלי מוצ'ילה? ואני עונה לו "בחייאת, אנחנו בסין, אני אקנה פה, כאילו דא!, מוצ'ילה תוצרת סין"