אם ההקלה החלקית במזג האויר הוציאה אתכם מאיפוס קלנדרי, סיבוב קצר ברחובות תל אביב יזכיר לכם שאכן, אוגוסט כאן, ואיתו שלל צרפתיינו על נשם וטפם. אין פינה, אין מתחם, אין מונית שירות חפים מקירקורי השפה הרומנטית בעולם בימים אלו. אפילו לא איקאה, שם מפגינים שכנינו העונתיים ברבריות צרכנית מהסוג שלא היה מבייש אף את גדול ברבריי ארצנו.

וזה עוד משהו שאוגוסט מביא איתו, הסייל הדו-שנתי של איקאה.

אני לא מעניין אותי מה פסקו שועי העיצוב והאופנה, אני את איקאה אוהבת. קרוב לודאי שיש מן האמת בטענה שהרהיטים שלהם לא מחזיקים מעמד עשרים שנה, אז? אני לא יודעת להתחייב איפה אני אהיה עוד שנתיים, בטח ובטח איפה יהיו הרהיטים שלי. ונכון, יש משהו קצת מטריד בלקנות משהו שיש לכולם בבית, אבל אני ממילא נוטה מטבעי להתרכז בפיצ'יפקסים שלהם, וממש לא מזיז לי אם יש לי את אותם הקליפסים לשקיות שיש לכולם (ולמי שאין, המלצה חמה! זה כזה שימושי שחבל לכם על הזמן).

אבל הפעם, מלבד ליקוט הפיצ'יפקסים הרגיל, היתה לי גם מטרה אחת מוגדת. גנצו כפרעליה, אחרי שחזתה במו עיניה בכיור מקלחתי נטול הראי, סיפרה לי שיש באיקאה מראות שאפשר להדביק לקיר, ואף הגדילה וסיפרה שהיא בחנה אותן בעצמה ויכולה להעיד שהן אכן עומדות במשימה. ובכן, שחוק שיחקה אותה גנצותנו המאממת, ועכשיו, כמעט שנתיים אחרי הכניסה לדירה, יש לי מראה בכיור של המקלחת. אני אומרת לכם, הדברים הקטנים שמשדרגים את החיים:

( בשניה שנכנסתי למקלחת עם המצלמה הוא ישר רץ והתמקם, שיהיה ברור של מי הכיור בבית הזה!)

* * * * *

קניתי היום סלסלונת עגבניות שרי צהובות. ראיתי אותם בסופרים כבר כמה זמן, אבל עגבנייה בלי אדום? לא עשה לי את זה. אבל היום הם היו במבצע, 4 ש"ח ליחידה, שזה מרשים בהתחשב במחיר אחיותיהן האדומות, אז קניתי.

חביב. ז"א, קצת חסר טעם. אין בהן מספיק.. אדום. כן, זה העניין, כנראה שבמקרה הזה אדום זה באמת לא רק צבע. זה עבד סבבה בגמבות, אני אפילו מעדיפה את הכתומות והצהובות, אבל כאן משהו קצת התפקשש.

אבל נחמד, ואחלה מחיר שמעודד לטעום משהו חדש.

* * * * *

נשבר לי טוטאלית מהדיוידי שלי, שקניתי אחרי סקר שוק והמלצות ממיטב חבריי צופי הצרובים.

הנסיון הראשון שלי עם דיוידים זולים היה עם איזה גרוטאון זול, גרונדינג או משהו כזה, שגם לא היה כזה זול תכל'ס (כמעט 300 שקל), ושבק אחרי חצי שנה, תוקן במסגרת האחריות, והלך סופית לעולמו קצת אחרי תום האחריות.

אז עשיתי סקר רב משתתפים, שאלתי, התייעצתי, והרוב המוחלט המליץ על אפקס. הוא אמין, הוא קורא את כל הפורמטים ותומך בעברית בלי בעיה, הוא פשוט נהדר. אז קניתי. Apex dvx-811. שוב, משהו כמו 300 שקל, אולי טיפה פחות. יקר מהזולים, אבל עם הבטחות כאלו הייתי מוכנה להשקיע.

מה זה נהדר, ספאק-טא-קו-לר! תוך חודש וקצת הוא התחיל לעשות בעיות, להתקע בשידור דיסקים רנדומלים (רובם ככולם קנויים, בכל זאת, אנחנו מדברים פה על בית של אספנית), לקרטע באחרים, ויותר ויותר, עד שיום אחד הוא סירב לקרוא אף לא אחד.

תיזזתי את עצמי לקצה העולם שמאלה ושמתי אותו לתיקון. חזר אחרי שבוע, כמו חדש. מה זה כמו חדש? נכון, עבד יופי איזה חודש וחזר לעשות בעיות.

אבל הפעם בתדירות נמוכה, ועם מרווחים גדולים בין לבין, והזמן עבר, ואתם יודעים איך זה.. בחיי שהתכוונתי. אפילו כתבתי לשירות הלקוחות, והם ענו שאם בתיקון הבא תמצא בעיה הם יחליפו לי אותו. אבל נו, רוב הזמן הוא עבד, אז דחיתי ודחיתי, ועכשיו כמובן אני כבר בלי אחריות. והוא מקרטע ביתר שאת, ונשבר לי.

המועמד לחיתון צריך לענות על הקריטריונים הבאים:

1. זול. (עריכה מעודכנת: עדיף 300 שקל או פחות, אבל אני פתוחה להמלצות על יקרים יותר, כל עוד הם שווים את ההשקעה).

2. תומך פורמטים צרובים ופונטים עבריים. אספנית אספנית, אבל מותר לטעום מהסחורה לפני שקונים.

3. נקנה לפני לפחות חצי שנה. שיהיה עדכני, אבל שצברתם איתו כמה חודשי נסיון נטולי תיזוזים למעבדת השירות.