לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


we cannot all do great things, but we can do small things with great love
Avatarכינוי: 

בת: 55





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2008

חשיפה למרחקים ארוכים


הקייץ מתקרב סופסוף לקיצו, ואיתו התרדמת שנפלה עלי בחודשיים האחרונים. מצב הרוח התאושש, האנרגיות חזרו, ובשבוע האחרון חברו להם יחדיו מספר אירועים לא קשורים והביאו לזה שאני מוצאת את עצמי מחוץ לבית ערב אחרי ערב. פגש-מומו וגמר כוכב אצל המקסימים בשלישי, פאב עם העו"דית ברביעי, מג'יקל עם דרוריתה ולילוש בחמישי, פאב עם הבוסטונאים בשישי, אותו פאב עם הנמשושית והפרנקופיל בשבת, ותיפקוד כקהל מתלהב במירוץ נייקי אתמול בלילה, שנגמר ביציאה משובחת עם אחת מעשרתאלפים האצנים.

 

גם בתקופות היותר פעילות שלי אני לא מרביצה אותה ביציאות הרצופות עד כדי כך. וזה כייף, אין מה להגיד. נכון שאני לגמרי טיפוס של בית, מתה על ההשתרעות מול הדיוידי בשקט ובסבבה שלי, גג עם פרטנר מועדף לערב עישונים. ונכון שיציאות, בייחוד כאלו שמערבות אלכוהול, מקשות על הקפדה דיאטתית יתרה. אבל כרגע זה בא לי ממש טוב הרצף הזה, איזן לי את התקופה המעוכה האחרונה שבה הייתי בבית הרבה יותר מהרגיל. וחוץ מזה, אתם כבר מכירים אותי, להסתובב בעיר עושה לי טוב על הנשמה, דיי אור נייט.

 

* * * * *

 

 

אז אתמול זה היה המירוץ של נייקי. וכמו שכבר כתבתי פה, אני מתה על אירועים בכיכר. יומיים שלושה לפני מתחילה התכונה הראשונית של ההכנות לאירוע, הכיכר מתמלאת לאיטה בבמות, דוכנים, ברזלי הפרדה, שערי כניסה, התקני תאורה, משטחי דשא מלאכותיים, קונסטלציות גרנדיוזיות בתיכנון אמן פולני, או כל הזיה אחרת בהתאם לאירוע המתוכנן. כל כך הרבה אירועים "גיליתי" ככה, פשוט כי עברתי בכיכר וראיתי את ההכנות, אבל זה לא היה המקרה עם המירוץ של נייקי. על המירוץ ידע מזה חודש כל מי שעבר באיזור, אי אפשר היה לפספס את השלט העצום שכיסה את הבניין המשתפץ שממול לעירייה.

 

ועדיין, כשיצאתי אתמול מהבית, מסוקים רועשים חגים באוויר, המחסומים המוכרים הופכים את הרחובות המובילים למדרחובים, מוזיקה בפול ווליום, וים של אנשים אדומים זורמים לכיוון הכיכר תוך קיפוצי התחממות, אי אפשר היה שלא להדבק בהתרגשות. ואז הגעתי לכיכר עצמה והכמות הבלתי תאומן של הרצים המתכוננים להזנקה השאירה אותי פעורת פה. אולי אני לא זוכרת נכון, אבל לדעתי לא היו כל כך הרבה שנה שעברה. ואני די בטוחה ששנה שעברה חסמו רק את אבן גבירול צפון, ולא את שני כיווני הנסיעה כמו הפעם. בכל אופן, זה היה די מדהים. יש משהו בכמויות גדולות שעושה אפקט שקשה לתאר במילים. לראות מאות אנשים שלבושים אותו הדבר פוצחים בריצה, לעומת לראות אלפים כאלו (אמרו לי שההרשמה למירוץ נסגרה על עשרתאלפים איש), זה עולם אחר לגמרי.

 

חברתי לעו"דית והתחלנו בצעידה לאורך אבן גבירול, עוצרות מדי פעם לראות את ההזנקות, כשהיעד שלנו הגעה לנקודת הסיום כדי לחבור לחברים נוספים ולקבל את פני האצנית בסיימה את עשרת קילומטרייה. אחרי הגשר קצת התברברנו כי הוטענו לגבי מיקום הסיום, מה שגרם לנו להאיץ קצב, מה שגרם לי ליבלת טורדנית מהכפכף הימני, שלא לדבר על דביקות יתר מעיקה, אבל בסוף הגענו, ופגשנו, ופיטפטנו, ואכלנו קרטיב חינם עם עטיפה אדומה של ג'אסט דו איט, והתחככנו קלות בהמוני אצנים מיוזעים (מה שסחט המון קריאות בלעעע ממני. נו, איסטניסטית).

 

פינשנו את הערב במובינג, שזאת פעם ראשונה שאני יושבת בו בערב (עד עכשיו יצא לי לאכול שם רק ארוחות בוקר), ותשמעו, אחלה אוכל יש שם, ובמחירים ממש סבירים. אני העו"דית והאצנית חלקנו אנטי פסטי משובח ולביבות תפ"א חביבות, וזוג החברים האחר אכלו סנדביץ' קציצות (לא טעמתי, אבל נשמעה התלהבות) ושניצל ופירה (שטעמתי והיה אחד השניצלים היותר טובים). בתחום האלכוהול הם קצת פחות חזקים, אבל טובורג רד וצ'ייסר טולמור דיו עשו את העבודה. בהתחשב בעובדה שזה בכל זאת בית קפה ולא פאב, זה סבבה. והיתה המלצרית המקסימה ששירתה אותנו, שזה דווקא הפתיע אותי לטובה כי זכרתי שירות קריר משהו מהפעמים הקודמות. אול אנד אול, יצאנו מרוצים, והמקום סומן אצלי כאופציה מועדפת בחלק הצפוני של עירנו.

 

 

* * * * *

 

בזמן האחרון חשיפה ארוכה עושה לי את זה יותר מכרגיל. זה לא שזאת איזו תגלית חדשה מבחינתי, מאז שאני זוכרת את עצמי עם מצלמה התנסתי גם בחשיפות ארוכות בצילומי לילה נטולי פלש, ואני מקפידה לעצור את הנשימה כמו במטווח ובד"כ מצליחה לקבל תוצאות משביעות רצון, אבל זאת לא נישה מועדפת עלי בצורה מיוחדת. רק שבזמן האחרון זאת כן. יש משהו יפהפה בצילום לילה נטול פלש, בלי שההבזק הלבן הקריר מחרב את הצבעים העדינים הטבעיים, ומפר את האיזון התאורתי ע"י נתינת דגש לעצמים קרובים. וכשמדובר באנשים בתנועה, הוא גם נותן את האפקט המצויין הזה של רוחות הרפאים. אני מתה על זה.

 

אז הנה, כמה ממתקי חשיפה ארוכה מאתמול בלילה, ומההליכה אל ומהיציאה עם הנמשושים בלילה שלפניו, כשהשמיים היו מעוננים קלות בעינון טרופי שצבע את הכל בצבעים הזויים. כל הצבעים אמיתיים, שום פוטושופ מלבד זה של הטבע.

 

 

 

מתחממים למרגלות הברווז

 

 

מחכים להזנקה

 

 

ים האדומים יוצא לדרך

 

 

אבן גבירול נצבע אדום

 

 

רוחות רפאים בפארק

 

 

* * * * *

 

 

תריס טי.וי

 

 



לחות צהבהבה

 

 

 

נמרים ליליים

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 1/9/2008 19:42   בקטגוריות תל אביב אהובתי, קודאקרום  
60 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסיטי בלונד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סיטי בלונד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)