באפי הסתיימה, שוב, ועכשיו אני פנויה להשלמות חוסרי צפייה שהצטברו לי. ואפילו הצלחתי להתחיל ספר. יש לי סטוק של ספרים מבוססי המלצות מסשן כייפי במיוחד שעשיתי עם מיטב ממליצות בלוגיינו, די מזמן האמת. טוב נו, עברתי תקופת יובש קשה בקריאה, אני מקווה שאני יוצאת ממנה, כי אני מתגעגעת. אפרופו, בהתחלה ניסיתי עם ארבעה בתים וגעגוע. לא יודעת למה, אבל לא נתפסתי. דווקא הופתעתי, חשבתי שאני בטוח אוהב אותו. אבל לא רבתי עם זה, היה בא לי משהו שיתפוס אותי מהרגע הראשון, אז עברתי להמלצה הבאה. אחחח.. זהב. בז וניאלה. אני די בהתחלה, ואני כולי בהתלהבות. מה שכן, אני די בהתחלה, מה שאומר שעדיין אין לי שמץ מה קורה שם, אז לא לספיילר!

* * * * *

אבל נחזור לעניין הדיוידי, וכמו שאמרתי, השלמת החוסרים.

התחלתי בשלושת הפרקים הראשונים של "תעשה לי ילד". לא שמעתי על הסדרה הזאת לפני שהכנסתי את הדיסק לדיוידי. עכשיו גיגלתי וראיתי את הביקורות הקוטלות שהיא חטפה. אני דווקא לא סבלתי. אני די מסכימה עם כל הנקודות שהקוטלים העלו, אני רק אומרת שזה לא הפריע לי לשקוע בה. מצד שני, סיימתי אותה בהרגשת הקלה שאין לי בבית עוד פרקים, כי אם היו לי הייתי רואה, ותכל'ס לא ברור לי איזה ערך מוסף היה יוצא לי מזה. מערכת היחסים הראשית, ההרסנית, היא מטרידה אט בסט. הדמות הראשית, בגילומו של הסולן של מרסדס בנד, היא מבחילה אט בסט. המוזיקאי הסטלן המתבהם הדוחה שהכי לא עובר בתור מישהו שבנות נופלת שדודות לרגליו. את השחקנית הראשית אני דווקא מחבבת, ואני חושבת שהיא מעבירה טוב את דמות האשה המוכה הצפויה מראש. ובגדול אני כן חושבת שהמשחק בסדרה סבבה לגמרי, כמו שאמרתי, לא סבלתי. אבל ממש לא בא לי עוד.

* * * * *

קינחתי בג'ונו. סוף כל סוף אני משלימה חוסרים לסרט שהיה לא כזה מזמן בכותרות. ואני מודה, כאן כבר כן היו לי ציפיות מוקדמות, אבל לרעה. ולהתאכזב לטובה זה תמיד טוב. אני חושבת שקראתי איזו ביקורת שטענה שהוא סרט מתחסד ומתקתק, וציפיתי למשהו דביק ומעיק שמתיימר להיות מגניב. לגמרי הופתעתי לטובה. ידעתי שמשחק שם הנער ממשפחה בהפרעה, לא ידעתי שכבונוס מקבלים גם את אבא שלו מהסדרה, שאני מתה עליו.

ושמעתי שכולם מתלהבים מהשחקנית הראשית, אבל כמו שאמרתי, ציפיתי למתקתקות. קיבלתי מגניבות על מהסוג המשובח לפרצוף. באמת דמות קולית לגמרי, ובכלל הסרט השאיר אותי עם אפטר טייסט אינדי, כמו אחרי אמריקן גראפיטי, גוסט וורלד, ודומיו. אני לא אומרת שהוא טוב כמוהם, אני רק אומרת שיש לו את הוויב שלהם. יותר מזה, יש בו את הקצת אקסטרה קסם שחסר, נניח, במיס סאנשיין הקטנה (חביב לאללה, אבל לא לגמרי התחברתי להייפ ההתלהבות ממנו). הקסם ההוא, שיש ממנו טנק מלא עד גולש בדוני דארקו, אז גם בג'ונו יש טיפה.

ואת השחקנית הראשית אני משבצת שם למעלה ברשימת השחקניות הקוליות שאני אוהבת, יחד עם כריסטינה ריצ'י (כן נו, אין מה לעשות, מלכת האינדי), טורה בירץ (באמריקן ביוטי) וג'ינה מלון המהממת מדוני דארקו.

* * * * *

Here is a church and here is a steeple

We sure are cute for two ugly people

Don't see what anyone can see

In anyone else

But you

(קליפ)

(קליפ!)

(קליפפפפפפפ! )

*

*

טוב, נשברתי. ישרא ניצחו. אם אתם לא רואים את הקליפ, תציצו כאן

כותרת השער הראשי של ידיעות אחרונות. תפסה את עיני היום, בשיטוט היומי הקצרצר.

יפה לו לאולמרט. מושחת מושחת, אבל מעודכן ברפרנסים התרבותיים.

אפרופו עיתונים.

מה הקטע ההזוי הזה עם העיתון חינם במגה? לא משנה שזה חינם, ולא משנה אם אתה באמת לוקח עותק או לא, הקופאית מעבירה את הקוד שלו והוא נכלל לך בחשבון. היום שאלתי אותה למה היא עושה את זה, והיא אמרה שזה מה שההנהלה אמרה להם לעשות.

הסיבה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה זה להעלות פיקטיבית את נתוני הרייטינג של העיתון, שזה בטח משהו שמעניין את המפרסמים. נשמע כמו סוג של תרמית, לא?

ואפרופו עיתוני החינם. אחד מהם התחיל להופיע ליד דלתות הדירות בבניין שלי לפני איזה חודש. הרמתי אליהם טלפון וביקשתי שיפסיקו. אני לא קוראת עיתונים, וזה סתם בזבוז של נייר. להפתעתי הרבה הם כיבדו את בקשתי, ומאז רק ליד הדלת שלי אין עיתון.

אז אם גם אצלכם מחלקים וגם אתם לא קוראים, תדעו שאפשר גם בלי.

אפרופו סופרנוס.

אני רואה עכשיו שוב את עונה 6 המופתית. ראיתי אותה בזמנו, כשהיא שודרה, באדיבות חבריי הצורבים. עכשיו, אחרי שהשלמתי את רכישת מארז חלק ב', אני רואה אותה כמו שצריך, בלי התנגשויות הפריימים במעברים בין סצינות, בלי תרגום שרץ קדימה, נתקע מאחור, או נעלם בכלל, ושאר תחלואי הצריבה.

אז אני כבר יודעת מה יהיה ואיך הכל נגמר, אבל אני עדיין נהנית כמו בצפיה הראשונה.

מה שכן, לא קל לי. זאת לא סדרה שקל ללכת לישון איתה אחרי ערב של צפיה.

אפרופו סדרות.

בא לי נורא לקנות סדרות מצחיקות שאין לי.

יש לי: סיינפלד, חברים, משפחה בהפרעה (Arrested Development), המשרד (הבריטי), זיווגים (הבריטי), סימפסונ'ס, סאותפארק, המלון של פולטי, The League of Gentlemen.

המלצות?

אפרופו המלצות.

כבר סיפרתי כאן על טור הפאבים החדש שפצחתי בו לפני שבועיים.

אחד הדברים החשובים בביקורת על פאבים, בעיני אפילו יותר ממסעדות, זה לשמוע כמה שיותר דעות של כמה שיותר אנשים. לדעתי, הדברים שמגדירים את טיב חווית הביקור בפאב הם בבסיסם מאוד סובייקטיבים. האוירה, הוויב, הקהל, המוזיקה, כל אלו הם לא רק מאוד אישיים (אחד יאהב השני ישנא) אלא גם מאוד פלואידים - ערב אחד יכול להיות שונה לגמרי מערב אחר. והאתר, כרגע, בשלבים ראשונים של תפיסת תאוצה והכרה, אז עדיין אין המון תגובות לכתבות.

בקיצור, אני קוראת לכם לעזרה.

אם אתם מכירים/ביקרתם בפאב שכתבתי עליו אני אשמח אם תוסיפו תגובה עם חוות דעתכם על המקום בכללי (אם יוצא לכם להיות שם הרבה), או על הערב הספציפי שחוויתם בו. בינתיים כתבתי על Friends ועל הברגמן.

שימו לב: לא חובה להיות רשומים באתר כדי להוסיף דעה. אחרי לחיצה על הוספת דעה, במסך הקטן שמבקש פרטי משתמש, יש למטה כפתור כתום של "הוסף דעה אנונימית".

מה שכן, להרשם זה צ'יק צ'אק וזה בסה"כ אומר שתקבלו את המגזין השבועי במייל, שזה מייל שמפרט את כל העדכונים שעלו באותו השבוע. חוץ מזה תוכלו להשתתף בכל מני שעשועים נושאי פרסים כמו תחרות הוידויים שרצה כרגע (ולמי שבעניין של אופנה זה נשמע אחלה פרסים). וחוץ מזה שתוכלו להיות חברים שלי באתר. כדאי לכם, אני מאוד חברותית.