כלי קיבול לאלכוהול. הגוף.

פתח שאיפה לניקוטין. השפתיים.

אמצעי קלט למוסיקה. האוזניים.

אני לובשת שמלה שלבשתי למסיבות שלנו לפני יותר מעשר שנים, רקדתי עם המון חברים טובים, שתיתי המון אבל בלי להקיא, נשנשתי קלות אבל בלי להגזים, נהנתי קשות וזה כל מה שחשוב.

מסיבות זה דבר משובח.

אם בא לכם מסיבה ומזמן לא עשיתם, תעשו.

תאמינו לי, זה שווה את הטרחה, המאמץ, הסטרס, הארגון, הכסף. זה שווה הכל.

עכשיו אני אחכה שהאלכוהול יתפוגג ואתחיל את הסופ"ש בשינה ברוכה.

*

*

שיהיה לכולנו חג מצויין!

כבר מזמן שלא עשיתי פוסטיציאהשבועית, והנה, הגיע שוב הרגע. גם כי היה מצויין, וגם כי כמו תמיד היתה לדיג'יי יציאה מוסיקלית שזרקה אותי אחורה. הפעם שוב לאוסטרליה. לשיר הזה, שטחנו שם כאילו אין מחר. ועל מקצב כזה מצויין בטח שלא תשמעו אותי מתלוננת!

ואם כבר בשירים שנטחנו באוסטרליה בתקופה שטיילתי שם עסקינן, הנה עוד אחד. מצויין, מעולה, שתפס אותי מהרגע הראשון ששמעתי אותו, ורק כשחזרתי לארץ למדתי שללהקה קוראים Maroon 5 (לשיר כבר ניחשתי איך קוראים).

לשמחתי נפלתי ביו-טיוב על ביצוע לייב של השיר המעולה הזה עם לא אחר מאשר רוב תומס, אהובי משכבר הימים מלהקת Matchbox20 המשובחת.

ושאני אתקל ככה, בלי תכנון, ברוב תומס, ולא אביא לכם פה שיר של מאטצ'בקס? נראה לכם?

אח.. רוצ'סטר מיניסוטה, חור קטן ותלוש בצפון ארה"ב שסיפק לי חמישה שבועות של הנאה צרופה, פיתוח כישוריי שתיית בירה שנשארו לי מאז, ואחד אירי שווה במיוחד.

והשיר הזה לגמרי לוקח אותי לשם.

נוסטלגיה..

(פוסיה, זה השיר שסיפרתי לך שגרם לי להתאהב בהם)

נו, עכשיו אני לא יכולה להפסיק, אני פשוט כל כך אוהבת אותם.

כשחזרתי מהנסיעה ההיא, שנפלה בדיוק על התקופה שהם פרצו לתודעה בארה"ב עם Push, הייתי מצויידת בדיסק שלהם ומשוכנעת שבארץ כבר בטח טוחנים אותם למוות בגלגל"צ.

אז זהו, שלא. אף אחד לא שמע עליהם, לא היתה נפש חיה שתחלוק איתי את ההתלהבות מהם. לא שזה שינה לי הרבה, אני את הדיסק שלהם חרשתי עד דק. ושנים אף אחד לא הבין על מה אני מקשקשת עד שרוב תומס עשה את Smooth עם סנטנה, ופתאום קצת יותר אנשים ידעו על מי אני מדברת.

אבל זה היה הרבה אח"כ, בינתיים היה את הדיסק הראשון והמצויין שלהם, שעד היום עושה לי טוב על הלב לשמוע. וזה אחד השירים הכי אהובים עלי ממנו:

מה שגורם לי לחשוב שיש לי פינה חמה בלב לשירים שהמילה Lonely חוזרת בהם.

כבר הזכרתי פה את אהבתי ל- So lonely של פוליס, אבל הרבה הרבה לפני כן כבר התאהבתי ב- Yer Blues המשובח של הביטלס.

לא האמנתי שאני אמצא אותו ביו טיוב.. אז לא רק שמצאתי, אפילו מצאתי פנינה.

זה מתחיל בשיחה משעשעת בין ג'ון לנון למיק ג'אגר (ואם הם היו מצויירים הייתי חותמת שזה קטע מהצוללת הצהובה),

וממשיך בביצוע מ-ד-ה-י-ם של ג'ון לנון, אריק קלפטון וקית' ריצ'רדס!

מה אפשר להגיד חוץ מ - וואו..

ועכשיו, כשהאלכוהול התנדף מספיק, אני יכולה ללכת לישון עם חיוך על השפתיים ולחלום על רוק משובח.

לילה טוב.