הגעתי סופית למסקנה שזה מזג האויר שאשם במצבי הירוד משהו. הלחות, אם להיות יותר ספציפים. הלחות נשאוך בלי מילים. אז נמאס לי מהלמטה, קצת עפר מתחת לציפורניים ויאללה, מטפסים. קוקסט כפרעליה שלפה לי מהבוידם מכנס שחשבה שיתאים לי. המלכה שלפה לא אחר מאשר דגם חביב עלי שקניתי בזמנו במספר צבעים, ואחרי הדיאטה של שנה שעברה במידה קטנה יותר, שוב בכמה צבעים, ולבשתי כל אחד עד דק, ז"א עד שאשכרה נהיו קרעים, וכשבאתי לחפשם השנה אמרו לי שלא מייצרים אותם יותר! והנה, בנוןשלנטיות, אחד מכנס נדיר נשלף, בול במידה, מצב טיפטופ, החיים הטובים. פוש רציני במעלה העפר.

* * * * *

הסתפרתי, שזה תמיד עושה לי טוב על הלב וקל על העורף. בלחות, כל סנטימטר קובע. אז בצדדים ומאחורה זה אחד וחצי, ואת השאר קצר קצר עם מספריים. אין על הספרית שלי, אני מתה עליה. הכרתי אותה ביום הראשון שעברתי לתל אביב, בסיבוב הקודם, ומאז היא נקודת העוגן שלי בעיר. אני שורצת אצלה כל שני וחמישי, מארחת לה חברה בהפסקות, מדפדפת בעיתונים, מקשיבה לפיטפוטים שלה עם הלקוחות, לפעמים משתתפת בשיחה, לא מעט אנשים מהשכונה הכרתי ככה. ולא אכפת לה שאת החימצון אני אוהבת לעשות בעצמי, אין לה את הקטע הגרידי הזה שיש לספרים אחרים שמעקמים פרצוף אם אני לא מחמצנת אצלהם. וכמובן, והכי חשוב, היא מספרת אותי הכי קצוץ שבא לי בלי לקשקש לי בשכל שזה לא מספיק נשי. בתקופה שלא גרתי בעיר היה לי ספר מתחת לעבודה, יקרן רצח אבל מתחת לעבודה. בפעם הראשונה נתתי לו לשכנע אותי לספר אותי פחות קצר. בפעם השניה כבר התעקשתי. ועדיין הוא לא הצליח להביא את עצמו לקצץ אותי מספיק. לא היתה פעם שלישית. ניחא שאתה נוגס לי אחוזים מהמשכורת עם התעריפים שלך, אבל לפחות תעשה מה שאני מבקשת.

* * * * *

לפני כמה ימים היה לי טלפון, משהו בירוקרטי. לקח לי כמה זמן, וקצת עזרה ממנו, להזכר שנפגשנו פעם פעמיים ולהתפקס על מראה. זכרתי בחור גבוה ורזה, גמלוני משהו, שנראה לי קצת מוזר. היינו צריכים להעביר משהו במייל אז לקחתי ממנו כתובת, ואז הוא הקריא לי את האותיות, הראשונה של שמו והראשונה של שם אשתו. באותו הרגע עברה בי המחשבה "אה, הוא נשוי. טוב, הוא כנראה לא כזה מוזר". שקוף שנאנו שנייה אח"כ עברה בי המחשבה "???????????".

אני? שאני אחשוב ככה? שכה יעזור לי האל, האם עד כדי כך מוחותינו שטופים ע"י החברה בה גדלנו?

* * * * *

בדי.וי.וי, לכל עונה של באפי יש תפריטים בסגנון אחר ועם מוזיקה אחרת. המוזיקה של התפריטים של עונה שש צובטת לי בלב טיפה חזק יותר מכל עונה אחרת, זה גורם לי להבין שזאת כנראה העונה הכי אהובה עלי.

עברו עלי שבועיים לא משהו, אין לי ממש הסבר למה. בהתחלה האשמתי את הימים שלפני המחזור, כשהם עברו כבר לא נשאר את מי להאשים. טוב, אולי את החום הגדול. אין לי בעיה עם חום, זאת הלחות שמשביזה אותי כל פעם מחדש. כן, כן, אני יודעת, כל כך הרבה שנים במרכז, איך עדיין לא הסתגלתי. כמו שנבחתי אתמול על אנפוקוסד בדרך למשחק, אני מהדרום, אני בחיים לא אתרגל ללחות המטורפת הזאת! בימים שאחרי סיום התיכון היה לי ים זמן להעביר (גיוס מאוחר) ובין היתר יצאתי להרפתקאה קצרה של מגורים ומילצור בעיר הגדולה. מאוד מרגש לילדת מושב/קיבוץ דרומית שכמוני. חברים של ההורים אירחו אותי, ומילצרתי בשרי בן יהודה ז"ל. לא זוכרת הרבה מאז (דה!) אבל אני זוכרת שמאוד אהבתי למלצר. נו, הייתי כולי בהתלהבות. מה שכן, אני זוכרת את את ימי חיפוש עבודת המילצור, אני זוכרת את עצמי מסתובבת ברחובות תל אביב בשיא הקיץ, הזיעה מטפטפת במורד הגב, ואני זוכרת שחשבתי לעצמי "מי המטורפים שמוכנים לגור כאן על בסיס יומי?!". הייתם אומרים לי אז שכמעט עשרים שנה אח"כ זאת תהפוך להיות העיר האהובה עלי מכל והייתם חוטפים כאפה מצלצלת. ככה הייתי, חמת מזג כשחם לי.

אפרופו החום הגדול, הסקדג'ואל היומי שלי התהפך לגמרי בחודש האחרון. אם בימי החורף הנעימים, וימי הביניים היפיפיים, הייתי מתבעסת לשבת בבית בשעות היום לסיים כתבה, עכשיו זה בא לי מצויין. את השיטוטים העברתי לערב, מה שגם הסתדר מעולה עם לו"ז היורו שהסתיים עליינו לטובה. אול אנד אול אין לי טענות. היה טורניר מצויין, וחוץ מכמה שעמומונים לא מייצגים נהנתי כמו שכבר מזמן לא נהנתי מטורניר כדורגל. גם הגמר היה סבבה. חבל שהגרמנים דעכו במחצית השניה, הייתי שמחה ליותר גולים. סבבה לגמרי שספרד ניצחו, אבל קצת יותר מתח לא היה מזיק. לא שאני מתלוננת, היה אחלה ערב. מומו יקירתנו אירחה, ואין כמו לשרוץ על הגג המאממם שלה בשעות לילה נעימות.

אפרופו לילה, נקווה שהנעימוּת תחזיק מעמד עד יום חמישי, אחרת הלילה הלבן יהיה סיוטי משהו. אני מנסה להזכר אם היה כל כך חם שנה שעברה.. אבל כל מה שאני זוכרת זה איזה כייף היה.

יאללה, מי בא איתי הפעם?

וקבלו לקינוח אתר מגניב בתחילת דרכו. מי שבעניין, אפשר להוסיף יוטיובים ולתרגם אותם. לאנגלית, לעברית, לספרדית, למה שתרצו.  האתר טרי טרי ולכן המבחר עדיין בחיתוליו, מה שכן, אין כמו לפתוח את הבוקר עם מערכון של הפייטונים.

באפיסטים, אני סומכת עליכם שתוסיפו איזה משהו משלנו! קוטלת, אולי תקשרי לשם את אחד מקליפייך המשמחים?

אפרופו באפי (אחרון ודי), אני, יט אגיין, בעוד סיבוב צפייה. כן, נו, היה בא לי. כל צפייה היא עולם בפני עצמו, כל צפייה מרגשת מחדש, מותחת מחדש, מלהיבה מחדש. הפעם אפילו התלהבתי מפרקי העונה הראשונה, אפילו מאלו שממש לא היה לי כח אליהם בצפיות קודמות. מה שנכון גם לכמה בודדים שפחות אהבתי גם בעונות המתקדמות. בימב כפרעליה חלקה איתי סשן צפייה ביום חם אחד, שבו היא הגיעה אלי מעולפת מהחום ומשלל לגימות אלכוהול בבראנץ' מפנק, ושתינו נזכרנו בהפתעה עד כמה ליבינג קונדישנס משעשע. וגם, איזה כייף לא לגור עם שותפים מעצבנים. וגם, איזה כייף זה באפי ואיזה גאון ג'וס.

עוד המלצה מהסיבוב הנוכחי - לראות את רסטלס מעושנים. הפרק המופלא הזה הזוי גם ככה, ותענוג צרוף לא משנה באיזה מצב צפייה, אבל עם קצת תגבור ירוק (חום האמת, מה אני רוטשילד?!) הוא בכלל מרקיע שחקים. אח ג'וס ג'וס.. מעניין איך דולהאוס יהיה. ראיתי טריילר ביו-טיוב אבל קשה להחליט על סמך הטעימונת הזאת.

* חזרתי ללנקק. הפסקתי בזמנו כי חשבתי שיש מי שלא אוהב את זה, אבל לאחרונה, בעקבות שלל המפגשים שכתבתי עליהם פה, דנתי בזה קלות עם כמה בלוגריות אהובות והגעתי למסקנה שכנראה הרוב דווקא שמחים ללינקוק. בקיצור, אם לינקקתי ולא אהבתם, תגידו לי ואני מיד אבטל. כב"מ אני יוצאת מנקודת הנחה שזה סבבה מבחינתכם.