אם תעלעלו מחר בזמנים מודרנים (ידיעות) תתקלו בין היתר בכתבה שעשיתי על האנונימיות בבלוגים ומה קורה כשהיא נפרצת. ברוח הכתבה, כל המרואיינים מוזכרים בכינויים הבלוגרי בלבד, וכנ"ל אני.

בין היתר יש שם אזכור של נושא אינטימיותו של המרחב הוירטואלי, ואיך שדווקא בגלל אינסופיותה של הרשת הבלוג מרגיש מבודד היטב ומוסתר להפליא. אז בדיוק בעניין הזה, יש מצב שממחר תהיה לבלוג חשיפה קצת יותר גדולה מכרגיל. לא בטוח, בכל זאת מדובר כאן על כתבה במדיה המודפסת ולא הדיגיטלית, ואין לינק לבלוג רק ציון שמו ושהוא בישרא. ועדיין, הסיכוי קיים, ומי שקורא ומגיב כאן על בסיס קבוע צריך לקחת בחשבון שאולי יהיה כאן טיפה חשוף מהרגיל בזמן הקרוב.

* * * * *

ואם כבר באנונימיות עסקינן, גם לי היו פיתולים רבים במסע אל ומהאנונימיות. התחלתי עם חברה טובה שקראה כאן מהיום הראשון, וכינוי שהיה קרוב מאוד לשם האמיתי שלי. המשכתי למעבר בלוג, שינוי כינוי, והחבאת הבלוג מפני חיפושים בגוגל ולינקוקים בדף הראשי. ולאט לאט, הפעם מתוך הבנה ברורה של מה שאני עושה, שחררתי עוד קצת ועוד קצת. לא כאן, כאן הכל נשאר אנונימי, ובכוונה. מי שמגיע לכאן במקרה, לא בהכרח צריך לדעת איך קוראים לי ואיפה אני גרה. אבל ליותר ויותר מכרים ובני משפחה סיפרתי על הבלוג, אחרי שהסכמתי עם עצמי שאני סבבה לגמרי עם זה שהם יקראו כאן. ועכשיו, עם פרסום הכתבה, קרוב לוודאי שכל מי שמכיר אותי ובקשר טוב איתי ידע שיש לי בלוג. וגם עם זה סבבה לי. וגם אם יגיע מישהו שיגלה תוך כדי הקריאה שהוא מכיר אותי ויספר לי, גם סבבה. פעם המחשבה הזאת היתה מטרידה אותי, היום השלמתי עם מה שכתוב כאן, הורדתי לטיוטא את מה שעדיין עיקצץ לי, וכל דיכפין יתיי ויקרוא.

 וזה מדהים איך כל אחד עובר תהליך אחר עם הבלוג שלו והאנונימיות שלו בבלוג, זה אחד הדברים שהכי נהנתי מהם באיסוף החומר לכתבה. אני לא באמת מעורה באקדמיה ובמחקרים שבטח נעשו על בלוגים, אבל קיבלתי תאבון להעמיק בזה יותר. אתם מוזמנים להמליץ וללנקק חומר קריאה אונלייני.

* * * * *

הסברנו היום לאמא שלי מה בדיוק הקטע עם הברווז על העירייה ולמה הוא שם, ועל זה שהוא היה אמור להיות חודש והוא שם כבר נצח, ואיזה כייף זה ללכת בקינג ג'ורג ולראות אותו מבצבץ מעל העצים, והכי כייף זה להרים את הראש כל פעם שעוברים שם ולראות אותו מהנהן לשלום. אפילו ביום הכי מעוך, כל מה שאני צריכה זה הנהון קטן ממנו ואני מחייכת, בחיי.

כותרת השער הראשי של ידיעות אחרונות. תפסה את עיני היום, בשיטוט היומי הקצרצר.

יפה לו לאולמרט. מושחת מושחת, אבל מעודכן ברפרנסים התרבותיים.

אפרופו עיתונים.

מה הקטע ההזוי הזה עם העיתון חינם במגה? לא משנה שזה חינם, ולא משנה אם אתה באמת לוקח עותק או לא, הקופאית מעבירה את הקוד שלו והוא נכלל לך בחשבון. היום שאלתי אותה למה היא עושה את זה, והיא אמרה שזה מה שההנהלה אמרה להם לעשות.

הסיבה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה זה להעלות פיקטיבית את נתוני הרייטינג של העיתון, שזה בטח משהו שמעניין את המפרסמים. נשמע כמו סוג של תרמית, לא?

ואפרופו עיתוני החינם. אחד מהם התחיל להופיע ליד דלתות הדירות בבניין שלי לפני איזה חודש. הרמתי אליהם טלפון וביקשתי שיפסיקו. אני לא קוראת עיתונים, וזה סתם בזבוז של נייר. להפתעתי הרבה הם כיבדו את בקשתי, ומאז רק ליד הדלת שלי אין עיתון.

אז אם גם אצלכם מחלקים וגם אתם לא קוראים, תדעו שאפשר גם בלי.

אפרופו סופרנוס.

אני רואה עכשיו שוב את עונה 6 המופתית. ראיתי אותה בזמנו, כשהיא שודרה, באדיבות חבריי הצורבים. עכשיו, אחרי שהשלמתי את רכישת מארז חלק ב', אני רואה אותה כמו שצריך, בלי התנגשויות הפריימים במעברים בין סצינות, בלי תרגום שרץ קדימה, נתקע מאחור, או נעלם בכלל, ושאר תחלואי הצריבה.

אז אני כבר יודעת מה יהיה ואיך הכל נגמר, אבל אני עדיין נהנית כמו בצפיה הראשונה.

מה שכן, לא קל לי. זאת לא סדרה שקל ללכת לישון איתה אחרי ערב של צפיה.

אפרופו סדרות.

בא לי נורא לקנות סדרות מצחיקות שאין לי.

יש לי: סיינפלד, חברים, משפחה בהפרעה (Arrested Development), המשרד (הבריטי), זיווגים (הבריטי), סימפסונ'ס, סאותפארק, המלון של פולטי, The League of Gentlemen.

המלצות?

אפרופו המלצות.

כבר סיפרתי כאן על טור הפאבים החדש שפצחתי בו לפני שבועיים.

אחד הדברים החשובים בביקורת על פאבים, בעיני אפילו יותר ממסעדות, זה לשמוע כמה שיותר דעות של כמה שיותר אנשים. לדעתי, הדברים שמגדירים את טיב חווית הביקור בפאב הם בבסיסם מאוד סובייקטיבים. האוירה, הוויב, הקהל, המוזיקה, כל אלו הם לא רק מאוד אישיים (אחד יאהב השני ישנא) אלא גם מאוד פלואידים - ערב אחד יכול להיות שונה לגמרי מערב אחר. והאתר, כרגע, בשלבים ראשונים של תפיסת תאוצה והכרה, אז עדיין אין המון תגובות לכתבות.

בקיצור, אני קוראת לכם לעזרה.

אם אתם מכירים/ביקרתם בפאב שכתבתי עליו אני אשמח אם תוסיפו תגובה עם חוות דעתכם על המקום בכללי (אם יוצא לכם להיות שם הרבה), או על הערב הספציפי שחוויתם בו. בינתיים כתבתי על Friends ועל הברגמן.

שימו לב: לא חובה להיות רשומים באתר כדי להוסיף דעה. אחרי לחיצה על הוספת דעה, במסך הקטן שמבקש פרטי משתמש, יש למטה כפתור כתום של "הוסף דעה אנונימית".

מה שכן, להרשם זה צ'יק צ'אק וזה בסה"כ אומר שתקבלו את המגזין השבועי במייל, שזה מייל שמפרט את כל העדכונים שעלו באותו השבוע. חוץ מזה תוכלו להשתתף בכל מני שעשועים נושאי פרסים כמו תחרות הוידויים שרצה כרגע (ולמי שבעניין של אופנה זה נשמע אחלה פרסים). וחוץ מזה שתוכלו להיות חברים שלי באתר. כדאי לכם, אני מאוד חברותית.