היי שלום למי שלא שכח אותי.

תמיד אהבתי לכתוב אבל אני לא עושה את זה הרבה... 

עדכון ב10 השנים האחרונות הוא גם דבר טוב מבחינתי :)

דברים השתנו ואתם השתנתם ואני השתניתי.

אני כל כך אוהבת לכתוב ... איכשהו אומרים לי בעבודה שהכתיבה שלי לא מספיק טובה.

חשבתי שאולי בעזרת הבלוג והעבודה אוכל לדעת מה אני באמת רוצה לעשות בחיים. איפה אני לא צריכה להתחזות ויכולה להיות עצמי ללא כאב קיומי.

האם זה אפשרי?

למדתי בלימודים שכאב קיומי לא עובר והחרדה תמיד נשארת גם אם היא לא מודעת (מושג "חרדה קיומית").