לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


כינוי:  ander

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2015

פרספקטיבה על החיים


פעם כשרק התחלתי לכתוב, היתי כותבת את כל מה שהשתולל לי בתוך הראש, מקיאה בליל של מילים, ערבוביה של מחשבות רגשות ומילים של שירים ששמעתי, הכל נשפך על הדף. אחרי שהכל יצא היתי אוספת את כל המילים היפות ואורזת אותן בעטיפה יפה של מטאפורות ותיאורים, עורכת את הכל ככה שלא יבינו במי מדובר ומתי, הכל נשמע הרבה יותר רומנטי וזוהר ככה. אני קוראת את המילים ומצטיירת מהן תמונה של רומן קיץ חולף ורומנטי, כשבעצם בדיעבד היה זה רק ערב חד פעמי עם בחור שרק ניצל את תמימותי כמו רבים אחרים. זה נשמע כאילו היתי אמזונה טורפת שחיה את החיים, לא נותנת חשבון ונחשקת על ידי הרבה גברים. כשבעצם מה שהיה שם זאת ילדה שלא הבינה את החיים ואספה שאריות של אנשים שנתנו לה להרגיש לרגע שהיא שווה.

הדברים משתנים בפרספקטיבה, לא תמיד נראים כמו שהם באמת כשמסתכלים קרוב מידי. אני תוהה מה אני אחשוב בעוד שנה, שנתיים על עצמי היום. האם אקנא בעצמי או אכעס על החלטות לא נכונות?  האם אהיה כבר אמא לילדה קטנה משלי או שאהיה באמצע מסע לחיפוש עצמי? מה שבטוח זה שאחשוב שלא הבנתי כלום מהחיים.  
נכתב על ידי ander , 22/5/2015 22:54  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט פרידה


תמיד היית לי בית הרחק מהבית, הפינה הקטנה שהיא רק שלי כשהרגשתי כל כך לא שייכת לשום מקום ולשום אדם. אני זוכרת את עצמי כותבת פה מגיל ארבע עשרה, חצי מהחיים שלי אני חוזרת לפה לכתוב, לשפוך את הלב, לתעד להתיעץ וסתם להתבכיין. היו פה חברים שקראו את הבלוג וקוראים שהפכו לחברים, אנשים יקרים שעד היום חלק מהחיים שלי במובנים מסוימים.  

 

אני לא מאמינה שהולכים לסגור את המקום הזה, שהאתר הזה כבר לא יהיה קיים. הוא תמיד היה משהו שתמיד שם, למרות כל השינויים בשנים האחרונות, למרות שהוא כבר לא היה כמו בהתחלה עדין חזרתי אליו תמיד כמו אישה נאמנה.

 

היום גיביתי את כל הבלוג ונשאבתי לקריאה חוזרת של כל הפוסטים שלי במהלך השנים, קראתי את עצמי, הסתכלתי על עצמי מבחוץ על אנדר של אז כמישהי אחרת. היו דברים שקראתי ולא זכרתי שקראו או פוסטים על בחורים שלא הבנתי על מי הם בכלל נכתבו. היו תקופות לא קלות אבל פתאום שמתי לב שהיו גם הרבה מסיבות וחברים ואהבה גדולה, לפעמים לא רואים את זה אלא מהמרחק של הזמן שעובר.

 

משהו נוסף שמאוד בלט הוא זה שאני מאוד נהנית לכתוב, באמת לכתוב מהלב מהקישקס, לא תיאורים יבשים של מה שקרה אלא הכתיבה הרגשית הזאת

שלי שכתבתי במיוחד בהתחלה. אני מאמינה שאני תמיד אכתוב, אני צריכה יותר להקפיד ולאמץ את שרירי הכתיבה שהזנחתי כבר תקופה מאוד מאוד ארוכה.

זה לא יהיה פה בישראבלוג לצערי, זה יהיה בפלטפורמה אחרת אולי אפילו אתר משלי ולא כחלק מפלטפורמה של אתרים. 

 

המקום הזה היה מדהים ואני מודה לכל מי שהיה חלק מהמקום הזה, עודד ברגעים הקשים ונתן עצה טובה בצומות דרכים. מקווה שעוד ניפגש מחוץ לישראבלוג. 

 

 

נכתב על ידי ander , 16/5/2015 19:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לander אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ander ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)