שלום לכולם - אני ממשיכה....
כאמור, נכנסתי לניתוח שבוע לאחר האבחון.
הניתוח ארך כ - 5 שעות (כמובן בהרדמה מלאה... אלא מה...) והיה מלא בהתפתחויות דרמתיות
כפי שכבר סיפרתי, הרופאים היו בטוחים שהגידול הוגבל לצוואר הרחם ושפשוט יוציאו את הרחם ובזה יסתיים הסיפור, אולם נכונה להם הפתעה... מסתבר שהגידול התפשט לו לשתי בלוטות למפה ולמזלי נותתי בשלב זה כי אח"ב רק אלוהים יודע מה היה קורה איתי.
אני כמובן הייתי רדומה ולא הרגשתי את הדרמה שהשתוללה בחוץ. מסתבר שכשהורי שמעו את הבשורה, אמא שלי התעלפה והיה צורך להשכיב אותה על מיטה ואבא שלי שהינו סוכרתי, חווה נפילת סוכר ו"שישו ושמחו"!!!
כמובן שאף אחד לא אמר לי כלום שהתעוררתי, מה גם שהייתי מפוצצת ממורפיום וחצי בעולם הזה חצי בעולם הבא. בנוסף היה לי קטטר (למשך חמישה ימים!!! איכס!!!) וזונדה בגרון (עוד יותר איכס!!!) וממש לא עניין אותי כלום. רק לאחר כיומיים, שהתאוששתי קצת (אלק...) סיפרו לי והבנתי שחיי ממש ניצלו.
לאחר מכן לא התיים הסיוט, ההחלמה ארכה כחודש (וכל זאת שרק פתחתי משרד והתחלתי בעבודה) ולאחר מכן באה סדרה של הקרנות וכימותרפיה במשך כחודשיים. הכל נגמר בערך לפני פסח.
כרע אני בעיקר במעקבים ובדיקות בכל 3 חודשים.
ברצוני לציין כי במהלך כל התקופה הכנסתי את עצמי בכח לטיפול פסיכולוגי, אשר סייע לי מאוד ואשר סיימתי אותו רק החודש, דבר אשר אני ממליצה לכל אחד.
אני אדם חזק אבל בדיוק מהמקום הזה חשתי, מהחוזק שלא נותן להשבר.
בכל אופן, אני מפסיקה כעת ומודה שוב לכל מי שוקרה ומגיב
תודה!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
