אישה טיפשה מטבח מיטה

ימי ראשון ושני עברו בטחינה מול מחשבים משוכללים מידי לראשי לא טכנולוגי. את גורל הציון המגן שלי בתקשורת הפקדתי בידי העורך היקר שלי, ועשיתי את מה שאני הכי טובה בו: לחלק הוראות.

מה יצא מזה? יומיים מתישים בחדר עריכה, וייאוש קל שהולך ומתחיל לבצבץ בנו. כלל אין לדבר שהעבודה בקושי מתקדמת, מתקדמת? ראו זאת כזוחלת....

היום הייתי צריכה לנסוע שוב לנתניה, אבל התוכניות התבטלו ברגע האחרון.

אחרי שהספקתי לקום ולהתקלח, לפני שהספקתי להחליט מה לובשים בחום הזה.

ברגשות מעורבים צנחתי אל מול המחשב ונתקעתי ברשת האינטרנט שעות על גבי שעות, בכל מיני אתרים שלא מועילים כלל להשכלה הכללית ורק מרחיבים את הקשרים הפיקטיביים שלנו באינטרנט.

זה מעין הרגל-שביתה-שביזות לאחרונה, להיתקע במחשב ולהגיד: כן, אני תכף קמה.

ולחזור על זה כמה שעות אחר כך, בידיעה ברורה שלא חסרים הדברים שצריכים להיעשות, ורשימת הספרים שזועקים לקריאה רק הולכת וגדלה.

אבל הי, סיימתי את החצוצרה בוואדי, זה סוג של השג, לא?

תהנהנו יפה בראש ותנו לי להרגיש טוב עם עצמי.

אחרי שנתקעתי מול המחשב ואמא הודיעה לי בחגיגיות שאין מזון בר אכילה בביתנו, החלטתי לקחת יוזמה ולהכין לי אורז עם רוטב כלשהו.

דבר קטן ששכחתי, הוא שאין לי מושג איך נראה אורז בתהליך שבין צורתו ההתחלתית לבין צורתו הסופית- בצלחת שלי.

אז שוב שעטתי על האינטרנט וחיפשתי מתכון, מצאתי משהו שנראה בר אכילה, וקדימה למטבח.

לסיכום אפשר לומר ששרפתי מגבת מטבח שאמא אהבה, השארתי אורז בכל רחבי הבית, בעיקר בפח, וישבתי לכרסם ופלות ותה חזק מול הטלוויזיה.

מסקנה: אני צריכה להתרחק מהמטבח או פשוט לקחת את עצמי בידיים וללמוד לבשל.

מעניין כמה עוד ארונות, מגבות וסירים ישרפו עד שאני אצליח להכין לעצמי ארוחה שתלך במלואה לקיבתי ולא לפח האשפה הקרוב לביתנו.

אבל כדי לא לספר לכם רק על מגרעותיי, אשוויץ בעובדה שקיבלתי ציון גבוהה למדי בבחינה הפסיכומטרית. ועל כך שמחתי נורא, למרות שנראה שחברי שמחו והתלהבו מציון זה יותר ממני, ולא הפסיקו לשבח את שכלי הנפלא.

ומה לי נותר לעשות אם לא לחייך בנימוס ולהבליג על משפטים כמו ''את לא טיפשה כמו שאת עושה את עצמך''.

 וככה כמה קטנות לסיום:

# אני פורחת כמו שקדייה והעונות המעבר האלה עושות לי עוול.

# מחר הופעה מגניבה של קובי המגניב, לוח מי שלא בא.

# אני זועמת על העובדה שכל חברי הנתנייתים קיבלו מנילות ואני לא.

# מחר שוב תל אביב, שוב צבא. צפו לפוסט מעניין

שלכם,

האישה.

שעשתה הסבת מקצוע לשקדייה.