אישה טיפשה מטבח מיטה

אני מקווה שהכנתם את הממחטות הכי יפות שלכם, והצטיידתם בצומי ובטישו למקרה חירום.

אפשר להכין גם מרק עגבניות וחליטות תה יהיה בכלל נהדר, וכל זה בשביל עבדכם הנאמנה, שמתפגרת לה משיעול רצחני ועונות מעבר מרגיזות שהביאו לה חוץ מפריחה גם שפעת.

איכסה פיכסה.

ואם לא הבאתם מרק, תה חם או משו מעודד אחר, אני רוצה תגובות החלמה מהירה ומהר.

מעבר לזה אין הרבה חדשות, עדיין טוחנים חדרי עריכה, ובמקביל טוחנים אוכל, הכתבה שלנו מרזה מעשרים וחמש דקות לאחת עשרה דקות, ואנחנו רק עולים במשקל.

ובסוף היום מבטיחים לעצמינו: מחר דיאטה.

אבל כרגע זה נידחה בעקבות השפעת, אז מותר להתבטל, לשכב במיטה בחוסר מעש וחוסר תזוזה ולינוק תה חם.

כי זה מחלה וזה מחליש, וזה מרזה גם ככה.

נו תזרמו איתי באשליה.

 ואם כבר תקשורת, התחלתי לחפש נושא לסרט בגרות שלנו.

אחרי שהדמות המרכזית שבה רציתי לעסוק לא עוררה אצלי הרבה אמון לגבי מידת הרצינות שלה לכל העניין.

הלכתי למקום הכי נוח למצוא סיפורים וסנסציות, מה אם לא רשת האינטרנט היקרה.

הצפתי את האתר האויב של ישרא האמתפוזהאמ, בהודעות על ילדה קטנה וחמודה שמחפשת סיפור מעניין לסרט. ציינתי גם בתמימות שהילדה הזו לא מבקשת שום דבר חוץ ממישהו שיבוא וידבר, וחוץ מאיזה מאה עגול וחביב.

מסתבר, שהתמימות ששידרה ההודעה שלי משכה הרבה אנשים עם הרבה סיפורים מעניינים.

עם משיכה אינטרנטית שכזו, אני שוקלת לפצוח בג'וב פדופילי של הפצת הודעות תמימות ברחבי הרשת ולכידת זבי חוטם מנוזלים וחמודים במידה מגעילה כלשהי.

נשאר רק לפתח סימפטיה לילדים קטנים, מה שנראה כבעיה מרכזית בקריירת הפדופיליה שלי.

בכל מקרה, פנו אלי אנשים עם המון סיפורים, ואם קודם הייתי אבודה בריק של רעיונות, עכשיו יש לי יותר מידי רעיונות.

ומה השורשים הרוסים שלי היו אומרים על זה?

''נו... נאחוי''

חוץ מזה, אחרי שהתלוננתי בפוסט הקודם שכולם קיבלו מנילה ורק אני נשארתי מחוסרת מצומי צהלי. גם אני קיבלתי אחת, כרגיל בדיליי מסוים שנראה כבולט במיוחד בכל הקשור לשרות הדואר בשטחים.

זה בטח השחפצים שדוורים מסתובבים איתם, הם מקשים עליהם ללכת.

גם אני צהלתי כשראיתי את המעטפה עם הציור הילדותי שמיועד למתגייסים הצעירים, וגם אני הרגשתי את עולמי חרב ואת החשק שלי להתגייס נעלם כלא היה- רגע אחרי שראיתי את הכתוב במנילה.

המנילה הזאת כ''כ מאכזבת, שעצוב לי לחשוב על זה.

העניין המצחיק בכל הסיפור, שבעיני צהל היקר זו נחשבת מנילה טובה מאוד.

אני רק מנסה להיכנס לראש של הגוף הבלתי הגיוני הזה ולדמיין את עצמי בשלל התפקידים שהוצאו לי.

האישה כקשר''גית- קצינה היושבת וממציאה ראשי תיבות צהליים, מטופשים ובולטים בחוסר ההיגיון שבהם.

האישה כמשקית חילוץ והצלה- יוצאת למסע ארוך ומפרך כדי להציל חיילים מסוקסים בשדה קרב, אחרי שנייה מתייאשת וחוזרת לחדר הממוזג שלה. ''ועל הזין שלי כולם''.

האישה כסייעת לתלמידים בעלי ליקויי שמיעה- קודם לומדת איך מקללים בשפת הסימנים, ואז שולחת את כולם לקיבינימט.

האישה כמדריכת של''ח- יוצאת לטיול עם ילדים קטנים וחמודים, ואחרי כמה טיולים כאלה צצות להם גופות ברחבי ארץ ישראל היפה והפורחת.

האישה כמאבחנת מדעי התנהגות- לא צריכה קורסים ולא אבחונים, ההחלטה ברורה, כולם דפוקים ואני בסדר.

ובחיי שאין צורך להמשיך ולפרט על שאר התפקידים המטופשים שקיבלתי.

הקשר בין התפקידים הללו לביני-מקרי בלבד.

חוץ מזה קופת החולים עושה לי צרות צרורות, מעין מתנה ליום הולדת השמונה עשרה שהולך וקרב.

ואתם, אני מקווה שהתחלתם לחשוב על מילים סוחטות דמעות לברכות שתכתבו לי.

ושתהיה לכולנו שבת שלום.

האישה