על האתר של דה מרקר קפה שמעתי לראשונה מדודה מלכה.
נכנסתי לפרופיל שלה והלכתי לאיבוד בתוך הסצנה שבדיוק התחילה לפרוח, אבל אם חושבים על זה, גם בישראבלוג הלכתי לאיבוד כשנרשמתי לראשונה.
ולפתוח בלוג היה גם משו אקסקלוסיבי בשבילי, אבל הצלחתי לפתוח אחד, ומאז עברתי דירה פה בישרא שלוש פעמים, ובכלל אני כותבת וקוראת נאמנה כבר כמה שנים טובות.
אחר כך השם הנורא מתחכם הזה ''דה מרקר קפה'' קפץ שוב ושוב, פתאום אנשים נהרו לשם, וגם מימס, שגם אצלה אני קבוע, נרשמה לאתר והפכה לסלב בין לילה.
ואני תהיתי לעצמי, מתי קמצוץ האיכות של ישראבלוג תעזוב את הסצנה הזאת לחלוטין ותעבור למקום בוגר ומתחכם כמו דה מרקר קפה.
ובאמת שהתקשתי להבין, מה הם מוצאים במקום הזה, כמו מייספייס מתורגם, עם טוויסט קטן. אבל ממש קטן.
אבל הנה נכנעתי ללחץ החברתי, ונרשמתי גם כן.
אפשר לומר שאפילו התאהבתי בפוץ המבוגר הזה, וכמעט זנחתי את ישרא הנער החסון.
אבל בנתיים אני פה ושם, שם ופה, מדלגת מסצנה לסצנה.
לא יודעת אם להשתלב או להתבלט בכוונה.
סוג של צומי לא החלטי שכזה.
פה ושם.
שם ופה.
אבל אם בכל זאת מעניין אתכם להציץ.
הנה אני שם.
אבל מוקדם להיכנס לפאניקה, גם מפה עוד לא התפנתי סופית.
שיהיה לכם סוף שבוע נהדר.
תלמידים, נצלו אותו לסתלבט אחרון.
יום חמישי בית ספר.
האישה.