אישה טיפשה מטבח מיטה

עם שנת הלימודים האחרונה שלנו שמתקרבת לסופה, הולכים ונסגרים עוד ועוד מעגלים, חברתיים, לימודיים ואחרים.

בתחילת השנה כולם דיברו על כמה חשוב למצות את השנה הזאת, בכל זאת, שנה אחרונה והכל.

ולא משנה כמה השתדלנו או לא השתדלנו למצות, דברים בכל זאת מגיעים לקיצם.

הבגרויות מסתיימות להם, גם מגמת תקשורת האהובה הגיע לסופה, עשינו את הבגרות העיונית האחרונה, והיום את המעשית.

סרט שעבדתי עליו שנה שלמה, חדר עריכה שישבתי בו ימים ולילות, זהו, תם הטקס.

כבר הצטלמנו לתמונות מחזור, לתמונות שכבתיות, הספר מחזור בשלבי סיום.

ושבוע הבא מתקיימת מסיבת הסיום, לכבודה כולם נוהרים לחנויות, להתיפייף, קצת שוכחים מהמשמעות האמיתית של כל הפולחן הזה שנוצר תחת המילים ''טקס סיום''.

כבר עכשיו מרגישים פחות את החברים, גם כי אני רחוקה מהם, כבר מעכשיו קצת פחות בקשר, ופנים הופכות לקצת זרות. חולפות במסדרון עם חיוך קר ומרוחק.

לאט לאט המסגרת הזאת של שתים עשרה שנות לימוד הולכת ומתפוררת לה, עבר מהר מידי, מוזר מאוד, ספק משאיר טעם של עוד, ספק טעם מריר מתוק.

כמו טעם של קפה בבוקר.

לא כ''כ ברור, לא כל כך נעים, אך בהחלט ממכר.

ממכר.

כל אחד מחדיר את עצמו בכוח למסגרות אחרות, פשוט כי אי אפשר בלי.

וצהל, כן צהל קורא להתפקד בעוד כחודש וחצי, לעלות על מדים, לעשות טירונות, להגיד אני נשבע, ולשרת בתפקידים שהוקצו לנו מראש.

כנראה שגם זה יעבור מהר, מבלי שנרגיש.

קצת זמנים מבוזבזים, קצת ימים של נעורים.

קצת עצוב וקצת שמח.

ימים קסומים.

קסומים.

בשבוע שעבר הוזמנתי למסיבת יום הולדת בבית של חבר עשיר. אחרי שהודעתי לו שיש לי דברים חשוב יותר לעשות, ואחרי שהקרבתי חמישים שקלים חדשים למען המסיבה, התלוננתי על שמכריחים אותי לצאת מהבית  בתישע בערב (ומה לעזאזל השעות האלה).

התלבשתי והתהדרתי וכמובן התייצבתי בזמן הנתון בתחנה מרכזית נתניה.

משם עלינו למוניות ונסענו למסיבה.

אני באמת לא אתחיל לעשות פה סקירה של מה היה, מה עשינו, כמה שתינו, מה הקאתי ואיפה. אספר לכם רק שאני, יאיר וגרישה הלכנו לנוח קצת באחד החדרים.

ומכיוון שאנשים החליטו להיות מטרידים, החלטנו להבריח אותם בקולות זימה.

גרישה צעק בקולי קולות, יאיר עשה קולות רקע גם בשבילי, ואני צחקתי.

מה יצא מזה?

לפניכם ציטוטים של נוכחי המסיבה.

תשפטו את תגובותיהם בהתאם.

''היתה גם שלישיה.

קטה, גרישה ויאיר.

חהחה.

חהחה.''

''הזוג הרועש ביותר: נו, הם לא היו ממש זוג... הם היו יותר בכיוון של שלישיה. גרישה, יאיר וקטה. שיהיו בריאים.''

(Oueen Nothing)

***

פרס ל"זוג" הכי רועש בלילה הולך ל...:

לשלישיה... (אני לא אנקוט בשמות, למרות שקסי כן.)

איכס!

(Shpitznaz-it)

***

ועכשיו השאלה שנשאלת, היא, אם אנשים היו באמת עושים אורגיה האם הם אכן היו צורחים בקולי קולות ולא דואגים לנעול את הדלת?

אח... כמה שאנשים לא מבינים את ההומור של יאיר וגרישה.

ובעיקר חושבים מה שנוח להם לחשוב.

אבל נו מילא, העיקר היה מצחיק.

ובעיקר לא נשכח מבחינתינו, ומבחינת כל אלה שלא ישכחו את ה''שלישייה''.

דבר מטריד נוסף אגב, שאנשים באמת זוכרים איך קוראים לי, ומי אני.

ואני, טוב אני גרועה בשמות. אז אין לי מושג מי זה מי.

ועד שיהיו תמונות, הנה תמונה אחת שלי, ''בשמלה אדומה ובלי צמות'' הא.

שלכם.

האישה.

נ.ב: שלא יהיה אי הבנות. היה הכי כיף בעולםםםםם.