Once a lable is on something

בזיליקום.

הסלון שלך משמאל (הצד ההוא ששכחת לרגע בזמן הריקוד) והמוזיקה המחממת הזאת בוקעת מבעד לרמקולים שלא יכולת לנתק מהDVD. בחייך.
שתינו מתעצבנות על שירים ספציפיים ומבקשות להעביר, ככה נשאר רק עם המובחרים ביותר.
קופסה קטנה שהייתה מלאה בסושי, מאפרת זכוכית עם שני בדלי פרלמנט קצר זקופים. עם ארבעה בדלי פרלמנט קצר זרוקים בתוך גבעת אפר.
עם חמישה בדלי פרלמנט קצר מסודרים בצורת מחומש משוכלל. אנחנו מקשקשות ומקשקשות וזו פשוט פריקה אחת גדולה,
שאחרי שמשאית הזבל שלנו פורקת אותה לתוך מזבלה בלתי-נראית - נשארנו רק עם 2 שיניים מיותרות ואלפי כוכבים קטנים.
את צריכה... לישון יותר, לשתות יותר מים, להחזיק את הכלב שלך חזק יותר לפני שהוא משאיר אותי, שותתת דם באמצע הסלון
(את יודעת כמה בזיליקום תכעס אם הרהיטים יתלכלו).
סתם, את לא צריכה כלום.
חוץ מלזכור טוב-טוב את הדרך ל"לוֹפוֹ", החיים זה שם.

מוקדש ל