עונה של שמיכות
עננים לבנים
מושכים שמיכה של צל סגול
מעל הרים באופק.
עשן בריח דובדבן
ממלא את האוויר
את הריאות
את האוויר. ובורח
העיר נפרסת תחתינו כמו קוביות
לגו צהובות-כתומות
וקור, עדין כמו נוצה
משכיח כל מחשבה שלילית.
***
תמונות מתחלפות בקצב מפתיע
גורמות לי להרגיש מוקפת בתמונות
צבעוניות
כמו קלמר פלאים
כמו קופסת צבעים
כמו עולמות שונים
נתפרים זה לזה.
שמיכת טלאים של עולמות.
מאבקים וחלומות.
ושעות אבודות
ובקרים מקפיאים
וכפות רגליים בהירות הם סימנים
לחורף. השנה האחרונה
שלנו כאן.
***
לטאטא את הכל לתוך
בורות מרופדים בסאטן,
לשמור רגעים בתוך
קופסאות מפלדה.
כולנו רק בני אדם
כולנו רק אבק
כוכבים.
כוכבים
בתוך בועת אבק.
***
להוציא מצלמות ולתעד
לפני שהכל נעלם.
December 2007
"אנשים באים אלי מאלף סיבות
רק לא להיות איתי אני שונאת
ואני נלחצת. שוק שאני משתפת
פעולה עם החרא הזה."
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Cosmic Latte