פעם בכמה זמן, כשאני באה לבקר פה אני חוזרת כולי לפעם. רגשות מודחקים מתעוררים להם, ואני קצת מתגעגעת. אני יודעת שזה שקר, ושטוב לי עכשיו- הרבה יותר מאיך שהיה, אבל משהו בריגוש הרגעי הזה מושך אותי אליו.

פעם בכמה זמן אני קופצת לביקור. ובכל קפיצה אני מופתעת מאיך הייתי פעם, כשכתבתי פה באמת. לעיתים נדמה לי שבימים ההם הייתי הרבה יותר עמוקה, ויודעת לכתוב, ומוכשרת. חשבתי שאני אתפתח הרבה יותר בתחום הזה, ומסתבר שטעיתי. על אף שהכתיבה ברגעים אלו קצת מחזירה לי את התקווה. פעם הייתי כותבת ובוכה וחושבת על דברים קיומיים וסופיים, ועכשיו אני סתם חושבת. ופועלת. 

פעם האהבה שלי הייתה מזוהמת ונגועה ומתוסבכת. והיום היא פשוטה ויפה וחמה.

אולי עוד אשוב.