אני אוהבת אותך כמו שמעולם לא אהבתי.
אני לא מצליחה לרגע אחד לשכוח ממך וזה מטריף אותי.
כבר 58 ימים שהנוכחות שלך לא כאן.
הרוח שלך זה כל מה שנשאר ממך.
הריח? הוא כבר לא נמצא.
המגע? הלוואי הוייתי מצליחה להיזכר איך הוא מרגיש,
השארת מאחוריך רשימה של זכרונות ורגשות עוצמתיים.
חלקם מבינים, חלקם כועסים, ואף מאוכזבים.
אבל הכל עטוף באהבה אחת גדולה.
הוא שונא את זה שהוא התחליף שלך.
הוא שונא את זה שכשתחזור ותקרא לי, אני אבוא כמו כלב שנאמן לבעליו.
ואני שונאת את זה שהוא צודק.
אני לא רוצה, אבל אני כן,
אני אפילו לא מנסה לשכוח, לא מנסה להפסיק לאהוב,
מהפחד שאולי יום יבוא ותחזור, אולי יום יבוא ונהיה ביחד. המחשבה הזאת לא מרפה ממני.
זה לא פייר.
אני לא רוצה לאהוב אותך יותר, אבל לא באמת...
אני לא רוצה להיות חלשה מולך,
לא רוצה שתשלוט בי עוד. רוצה רק את החופש שלי ממך, להיות חזקה ואיתנה מולך.
לדעת להגיד לך לא, לעמוד על שלי, לא לתת לך את החופש שנתתי עד עכשיו, ולתת לעצמי להיות.
גם לי יש חלומות.
שמישהו יעזור לי ויגיד לי מה התרופה, כי הזמן לא עוזר.
הזמן רק עובר, בלי לשנות דבר.
כל וים עובר וזה מרגיש כאילו אני אוהבת אותך יותר מאתמול.
תלך ממני כבר, גם לי מגיע להיות מאושרת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
- 0PTiMiSTiC KiM +