לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

כמעט אמריקקית


אני אל עצמי-מה לא ברור?

יום הולדת שמחAvatarכינוי:  גל גל

בת: 32

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2007

סוויט סוויט סוויט אמריקה...


זהו זה...פיינלי קיבלתי את הנייד ואת הבית לרשותי...

סוף סוף אני יכולה לעדכן...

אוקי אמריקה מדהימה ביופיה וניו יורק פשוט...אי אפשר לתאר את היופי הזה ואני יראיתי אותה רק מרחוק...

בעיית המחשב תפתר בקרוב מכיון שקונים לי מחשב נייד(מגניב לי ביותרXD)

פרובידנס מדהייייייממממממההההה והבית שלנו מאוד חמוד...צריך להתרגל לעובדה שזה ארבע קומות עם מדרגות דיי תלולות...ואני בקומה הכי גבוה:S.

יש לי יחידה נפרדת עם טלוויזיה אמבטיה חדר ארונות עצום מטבח ומיני מקרר:) בקיצור חדר חמוד ושימושי(והכל שליD:)

כל הבתים ברחוב ישנים משופצים כאלה יענו בניי בין 250-100 שנה...(כן הם ממש ישנים)

בתוך הבית דיי קריר ובחוץ זה בדיוק כמו בארץ...אולי קצת פחות חם ויבש..יותר נעים.

אני מתחילה ללמוד ב-4 לספטמבר ולא יכולה לחכות כבר לפגוש אנשים חדשים...להכיר חברות(וחברים אמריקאים חתיכיםD:)

אני עדיין בשוק מטורף מהכל...מחר אנחנו יוצאות אני אמא שלי ותמרוש לשופינג עם חברה שלנו(כאילו יש לנו חברים שגרים קרוב והיא האמאP:) אז אני בטח יקנה מלא דברים לחדר לבית בגדים וכל מיני שטויות אמריקאיות אחרותXD.

ראיתי היום את הבצפר והסטודיו לבלט מבחוץ...הבלט ממש קרוב לבצפר אז בטח אני ילך ברגל...(הכל נראה כל כך פנסי!)

אנד היר איס דה ביג ניוס! למי שלא יודע בפרובידנס נמצא בית הספר לעיצוב אחד מהטובים ביותר באמריקה ונחשו מה! הוא ברחוב שלנו מרחק של חמישים שניות הליכה בלבד! עכשיו העניין הוא שיש להם חוגים לנוערD: אני הולכת ללמוד עיצוב!D:

אותו חלום שחלמתי כל כך הרבה זמן מתגשם לא כל כך מוקדםםם!! אני אשכרה הולכת ללמוד עיצוב:) ההתרגשות עצומה.:)

אין לי כוח לחכות כבר לשלג ולחורף...סקייי!!!!D: הקיץ הזה דומה מדי לטעמי לארץ..

אה כן! צץ במוחי רעיון לתאר את הרחוב והבית שלנו! מכירים עקרות בית נואשות? טוב זה בול אותו דבר.

אמ אני מניחה שדיי הכל כי בנתיים יש אקשיין אני מתפללת שיהיו קצת חתיכים ושיהיו בנות חמודות...ושלא יהיה לי קשה מדי ושהטלוויזיה פתאום תעשה לעצמה תרגום בעברית כי לא מצליחה לסבול את זה..כאילו אני מבינה והכל אבל זה פשוט לא כיף:(

יאללה ביוש...תהנו בארץ הקודש היפה שלנו:)

אוהבת המון!

גל:)

נכתב על ידי גל גל , 20/8/2007 23:00  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כל כך הרבה דברים עברו לי בראש....שבועות ואפילו חודשים דימיינתי את היום הזה.

היום שאני טסה.

עכשיו דיי יום שבת כי עכשיו 00:26...אני מניחה שזה עוד לא יתחיל רשמית עד אני יתעורר(בתקווה שאני יצליח להרדםP:)

נפרדתי מחנוש....לא ידעתי מה לעשות עם עצמי באותו רגע...אני רק חושבת על העובדה שאני לא אראה אותה שנה מעלה דמעות בגרון...נכנסתי הבייתה אחרי החיבוק האחרון בהחלט שלנו. הרגשתי כל כך רע שישר עליתי למחשב, ואז רבתי עם אבא, לא יכולתי לשלוט בזה הדמעות פשוט נשפכו ממני כמו אוקיינוס....לא הפסקתי לבכות ולגרום לאבא שלי רגשי אשמה...הוא לא הבין שזה לא בגללו, שאותן דמעות עומדות לי בגרון כבר שבוע...אני כל כך יתגעגע וכל קשה לי להפרד...אויש כמה שאני גרועה בזה...חן ושקד הביאו לי שתי מתנות מקסימות וחן הביאה לי משהו רק ממנה(חמודה-וחמודות)

שקד נראה לי בכלל לא רוצה לבוא להפרד..

תמנע יובל ואור הביאו לי דובי מתווווק עם חולצה שמקדימה יש תמונה של שלושתן ומאחורה כתוב-נאהב אותך תמיד...אור יובל ותמנע(איזה מתוקות)

יובל ומאיה הביאו לי כזאת תמונה מקסם שימושי עם ברכה עליה ממש ממש יפה...הכל אני לוקחת(כמובן) גם עדי קדם הייתה ממש חמודה ובגלל שהיא נסעה היא לא יכלה לפגוש אותי אז היא השאירה לי בפתח של הבית  קופסה עם ברכה ועוגיות שהיא הכינה ויודעת שאני מכורה אליהן:)

כולם אומרים שהם יבואו לבקר מחר...(לא יכולה לחכות אבל לא מצפה ליותר מדי...שאני לא אתאכזב יותר מדי...)

טוב...זהו זה...כנראה שהפוסט הבא שלי יהיה כבר מפרובידנס...או אפילו מהמטוס(לא בטוחה שיהיה אינטרנט במחשב הנייד של אבא...לא בטוחה בכלל שמותר להשתמש בו..

בכל מקרה...זהו זה...

אני טסה

יתגעגע לכולם כל כך...אני כל כך לא רוצה לעזוב...וכל כך קשה...

אוהבת אותכם ברמות שאי אפשר לתאר!

גל...

 

נכתב על ידי גל גל , 18/8/2007 00:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוד 12 ימים


זהו, עוד 12 ימים אני נוסעת...

בכל יום אני יותר ויותר מנסה להרגיש עצבות, שמחה, משהו.

אני סתם מרגישה שאלה ימים רגילים, ההתרגשות כבר עברה וניצלה את עצמה עד הטיפה האחרונה.

נשארתי עם כלום, ריקנות מעצבנת חסרת רגשות.

וזה מוזר, שעוד 12 ימים אני לא יהיה פה, למשך שנה שלמה.

משהו לא בסדר אצלי?! למה אני לא מרגישה שום דבר מיוחד?!

הגעתי למסקנה שלאף אחד לא יהיה ממש אכפת שאני טסה ויש ילדים שאפילו לא ישימו לב עד שאני יחזור.

כנראה שאף אחד לא יארגן לי משהו, מסיבה או אפילו מכתב לטיסה.

ואני לא יכחיש את האכזבה, העובדה שאני בן אדם כל כך חסר חלק בחיים של אחרים, שהעובדה שאני נוסעת ולרוב האנשים לא תשנה כלום. לא תעניין אותם.

וזה מבאס וזה אפילו פתתי. אבל ככה זה מאז שנולדתי.

אני סתם מישהו.

נכתב על ידי גל גל , 7/8/2007 18:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגל גל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גל גל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)