בלוג חדש, דף העריכה מולי, לבן מתמיד - התחלה חדשה.
הייתי רוצה להצהיר שכאן אני פותחת דף חדש, אמיתי, אבל לצערי אין זה כך.
נזקקת למקום לפרוק, להשיל מעליי מסכות, צביעות, מעטה של אושר מזוייף ושקרים.
רצון למקום בו אוכל להיות הכי כנה שאפשר.
להטיח את המילים בדף, לתת להן לצאת, סוף סוף, אחרי שנים- כך זה נדמה, של שתיקה.
תמיד לבד, למרות כל האנשים מסביב.
שכבות של שקרים, חיוך מזוייף, צחוק, חיקויי של חיבה מכנית וריקנית.
חלולה.
אני, מתחת לכל השכבות, שבוייה בתוך הרגשות שלי שאינני יודעת לבטא, אינני מסוגלת להגות בקול רם.
הסודות שלי, שנשמרים בקנאות מאחוריי השתיקה.
בהצלחה.