חיה את חייה בלי להפריע

הייתי בטוחה שזהו נפטרתי מהבלוג אני אפסיק לעדכן!
אבל זה לא קרה..

משהו לא בסדר בי? למה כולם מתרחקים ממני? לא דיברתי עם החברה הכי טובה שלי כבר חודש.. ושאני מנסה להפגש היא מסננת ולא עונה לי לסמסמים! אולי היא מנסה להתנתק? אז למה היא פשוט לא אומרת לי? למה היא צריכה לסנן ולא להגיד כלום.. אבל לא נראה לי שהיא מנסה להתנתק ממני.. אחרת מי יש לה? בטוח ב1 בספטמבר הכל יהיה רגיל, אחרת עם מי היא תהיה בבית ספר, זה די מעצבן להיות בררת מחדל... ולמה כולם עסוקים בזמן האחרון?! דווקא שאני הכי צריכה אותם.. לכולם פתאום נהיו עיסוקים אחרים, כנראה יותר שווים ממני.. אבל אני פה לבד, ודי משעמם לי.. ואני רוצה את החברים שלי בחזרה, חלק מהחופש הזה היה מדהים! לעבוד, להדריך ילדים זה היה פשוט הכי כיף בעולם.. ואז זה נגמר ונשארתי לבד משועממת בלי חברים לקבוע איתם, כי הם לא סיימו לעבוד ודווקא להם לא כל כך משעמם ואין כל כך זמן פנוי, בא לי שהכל יחזור להיות כמו פעם להיות בסנטר מהבוקר עד הערב.. ללכת בערבים לסרט, לקפה ללא יודעת מה.. רק לא להיות בבית כל הזמן כמה אפשר?! אז הייתי 5 ימים בחופש מעפנה עם משפחה מעצבן שאפילו לא רציתי לצאת אבל מי מקשיב לי? אני די מסתמכת על הילדים החדשים בכיתה אני מקווה שהם יהיו נחמדים כי לישנים אין כל כך זמן אלי, תחביבים לא מצאתי משו מעניין דווקא יש לי כיוון אם זה יצליח אולי יהיה לי סוף סוף עמוס כמו פעם מ4 עד 6 כל יום בלי זמן פנוי..  אז זהו מחר נגמר החופש.. ומה השגתי מהחופש? עבודה כיפיית במיוחד שבה הכרתי אנשים מדהימים שכמובן על קשר לא כל כך הצלחנו לשמור, חברים שהתגלו כמעצבנים עם יותר מדי עיסוקים ועבודה במתמטיקה לא גמורה יאי לי