גן שלנו מה נחמד הוא

"לעמוד לבד על קצה צוק,

לפרוש ידיים לצדדים ולהרגיש את הרוח הקרה על הפנים.

לעצום עיינים, לחרוק שיניים,

נשימה אחרונה לפני שנופלים אל הלא-נודע.

צמרמורת חזקה מרעידה את כל הגוף, הדם זורם בעורקים, השמיים נהיים אפורים.

הגשם נופל על פניי וגופי, נותן אישור לבכות.

הרוח נושבת ובגדיי רטובים,

העיינים עצומות והמדעות זולגות עם הגשם.

דמעה אחרונה לפני שנופלים אל הלא-נודע.

אף אחד לא רואה, אף אחד לא יודע.

העולם כל כך רועש וכל כך שקט באותו זמן.

לצוף באויר בדמיון הפרוע,

לבקש מיליוני משאלות שלעולם לא יתגשמו.

לטעום את הטעם האחרון בפה,

להריח את הריח של האדמה הרטובה בפעם האחרונה,

להרגיש את הגשם על כל הגוף,

לשמוע את הרוח שמאיימת לשבור את העצים,

לראות את העולם מזוית אחרת,

בפעם האחרונה, לפי שנופלים אל הלא-נודע.

לפקוח עיינים, להסתכל למטה אל התהום החשוך.

שום דבר לא מחכה לי בדרך.

לנגב את הדמעות, לצעוק בחופשיות.

אף אחד לא שומע, אף אחד לא יודע.

המילים האחרונות שאומר,

לפני שאפול אל הלא-נודע."

3>