גן שלנו מה נחמד הוא

אנחנו מחכימים עם הזמן, עם השנים. מבינים ולומדים דברים חדשים,

וגם דברים ישנים, שלא כלכך הבנת.

מה שחשבת פעם שהוא כל החיים שלך,

הופך להיות פרט שולי בחיי היומיום.

מי שתמיד רצית שיהיה לצידך פתאום הבנת למה אתה מתרחק ממנו.

כל האנשים שהיו הכי קרובים אלי היום מפנים את גבם.

ואת האמת? זה לא מעניין אותי כבר.

רק יום אני מבינה שכל מה שהחזקתי ברצועה בלי לעזוב

היה חסר תועלת.

אני לא מחפשת שלמות.

כן מה שאי פעם הייתי צריכה, היה נמצא לי מול העיניים.

כל השנים האלה.

כל המילים האלה.

כל העמשים שהביאו אותי לכאן.

אולי כאן, ועכשיו,

הייתי צריכה להבין זה.

זה הדברים הקטנים שמעבירים אותך את היום.

זה ההערות שפעם נחשבו שוליות ועכשיו הן הכל.

זה ההארה הזאת שאתה מקבל כשאתה מבין מה הולך מסביבך.

זה הדברים הקטנים שמושכים אותך הלאה.

הכל בסדר.

יותר בסדר מתמיד.