גן שלנו מה נחמד הוא

הפורימון הלא-שגרתי שהבצפר אירגן לנו היה אחד החזקים.

אני ורז התחפשנו לציצים [כן.] כל אחד היה שד אחר [ימין ושמאל].

בערך 740 מיששו לי את הציץ ועוד 873 סתם הסתכלו ונקרעו.

נסענו לראות את המחזמר שער שהיה מעבר למצחיק, פשוט מלא בסקס סמים ורוקנרול.

בעיקר סקס. זה הקטע. ולקחו תיכוניסטים לשם. עם המורות. ביחד.

בקיצור איריס בכתה מצחוק, רעות התביישה לשבת שם ומישל הייתה דיקט.

בסוף ההצגה העלו אנשים מהקהל לרקוד וכל הקאסט מישש לי את הציץ ורקדתי עם זה שדומה לקריבין!

ואפילו אחד השחקנים שילב את התחפושת המוזרה שלי ושל רז בתוך ההצגה

באקט מאולתר לחלוטין שהשאיר אותי מובכת טוב-טוב.

בערב יצאנו לבאולינג החדש [אחרי שהייתי בפפרדלה ווהו ]

והיו הדברים הקטנים שהרסו לי אבל בכללי היה באמת כיף מאוד.

אני מניחה שעם השינויים הקטנים שלי היה מושלם אבל מישהו חכם [שהוא לא אני]

אמר ששום דבר לא מושלם, אז אני מתפשרת על הבינוני.

- - - - - - -

כל היום שלך עובד ככה, לקחת כל תחפושת שבא לך

ולהיות מה שבא לך איפה שבא לך ומתי שבא לך,

השליטה בידיים שלך וההרגשה של הכוח ממכרת אותך.

זה כמו סם. ידעתי שההבטחות שלך סתמיות.

אני לא מופתעת בכלל.

אמרתי מספיק. אני מקווה ששמעת טוב, הקשבת.

שזה לא יכנס מאוזן אחת ויצא באופן מעוות לגמרי מהשנייה [או מפה שלך].

פעם הבאה שתהיי שוב על הקרשים ותצפי שאבוא לחלץ אותך,

אל תחכי לי.

אני לא אגיע.